רבי חייא יתרץ ויבאר מהיכן נמשכת הקדושה והטומאה למקדש או המטמא עצמו, ואיך הן נמשכות.
רבי חייא יתרץ ויבאר מהיכן נמשכת הקדושה והטומאה למקדש או המטמא עצמו, ואיך הן נמשכות.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא לרבי יוסי לתרץ את קושייתו, כי אין הכוונה כפי שהיה סבור רבי יוסי שהמשכת הקדושה או הטומאה נעשית מלמעלה, אלא היא נעשית על ידי האדם עצמו. כי הנה מה שאמרו שהמקדש או המטמא עצמו מלמטה גורם להמשיך כן מלמעלה, הַיְינוּ דְתָנֵינָן, בְּעוֹבָדָא דִלְתַתָּא אִתְּעַר עוֹבָדָא לְעֵילָּא - זהו מה ששנינו, שבמעשה האדם למטה מתעורר כנגדו מעשה למעלה. ומפרש רבי חייא, אִי עוֹבָדָא דִלְתַתָּא הִיא בִּקְדוּשָּׁה, אִתְּעַר קְדוּשָּׁה לְעֵילָּא, וְאָתֵי וְשַׁרְיָא עֲלֵיהּ וְאִתְקַדַּשׁ בֵּיהּ - אם המעשה שהאדם עושה למטה הוא מעשה של קדושה, מתעוררת קדושה למעלה, ובאה קדושה זו ושורה עליו ומתקדש בו . וזהו מה שאמרו שהמקדש עצמו מלמטה מקדשים אותו מלמעלה, והיינו שהוא עצמו ממשיך עליו רוח קדושה. וְאִי אִיהוּ אִסְתְּאַב לְתַתָּא, אִתְּעַר רוּחַ מְסָאֲבוּתָא לְעֵילָּא, וְאָתֵי וְשַׁרְיָא עֲלֵיהּ, וְאִסְתְּאַב בֵּיהּ - ואם הוא מטמא עצמו למטה, מתעוררת רוח טומאה למעלה, ובאה רוח טומאה זו ושורה עליו ונטמא בו. וזהו מה שאמרו שהמטמא עצמו מלמטה מטמאים אותו מלמעלה, כי הוא עצמו ממשיך עליו את רוח הטומאה.
