עתידים בני ישראל לנצח את אומות העולם
וחוזר רבי אבא לבאר את המשך הפסוק 'לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף'.
ומבאר רבי אבא את המשך הפסוק, 'לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף' וְגוֹ'. ופירושו, על אִלֵּין קָרְבְּנִין דְּלֵילְיָא - אותם קרבנות שמקריבים בלילה כְּגוֹן עַלָּוָון - עולות, שהם אברים ופדרים שלא נתעכלו במשך היום ונשרפים ומתעכלים במשך הלילה, וכלומר, מאחר ש'שהעם כלביא יקום' בבוקר להקריב קרבנות, אזי גם 'לא ישכב' עד שיסיים 'לאכול טרף' הקרבנות.
ועתה מבאר רבי אבא לפי שני הפירושים את המשך הפסוק 'וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה'.
ומבאר רבי אבא את המשך הפסוק, 'וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה'. שפירושו כהמשך לשני הפירושים יחד, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲגַח קְרָבָא דִּלְהוֹן עַל שַׂנְאֵיהוֹן - שהקדוש ברוך הוא נלחם מלחמתם של בני ישראל שיתגברו על שונאיהם, בזכות שהקרבנות עולים לרצון כשאריה רובץ על המזבח.
