על ידי צרות הגוים מתבער הרע

וְעַל דָּא - ועל כן כתוב 'וּרְגָמוּהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת'. ופירוש 'אנשי עירו', אִלֵּין כָּל שְׁאַר עַמִּין - כל אותם שאר אומות העולם שהם תחת ממשלת מלאכי חבלה היוצאים בשליחות מידת הדין לדון את בני ישראל, דַּהֲווֹ מְקַלְּעִין לְהוּ בָּאֲבָנִים, וְסַתְרִין שׁוּרִין, וּמְנַתְּצִין מִגְדָּלִין - שהם מקלעים אבנים לעבר בני ישראל, וסותרים את חומות העיר, ומנתצים את המגדלים בשעת חורבן בית המקדש. ועל ידי זה 'וָמֵת' - שמת הרע, ובזה יתקיים הפסוק 'וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ'. ואולם, וְלָא מְהַנֵי לוֹן כְּלוּם - ולא יועיל לאומות העולם כלום למחוק חלילה את זכרם של בני ישראל, וזהו שנאמר אחר כך 'וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ', כי לאחר שיקבלו את הצרות של אומות העולם ייראו מלעבור את פי ה', ובזה יישאר שם ישראל לעולם.

ומסיים רבי אבא, כֵּיוָן דְּשָׁמַע מֹשֶׁה מן המלאך פירוש הפרשה, כי אין בזה כליה לישראל, אלא אדרבא תיקון הוא לישראל, כְּדֵין כָּתַב פַּרְשְׁתָּא דָּא - אז כתב פרשת סורר ומורה זו.