ע"י הברכות נמשך שפע חדש מן האין סוף

ומבאר מה הוא האור שממשיך האדם המברך, אשר משום כך נקרא גזלן כשאינו מברך.
בְּגִין דְּבִרְכָאן דְּבָרִיךְ בַּר נָשׁ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - מפני שהברכות שמברך האדם להקדוש ברוך הוא, אָתֵי לְאַמְשָׁכָא חַיִּין - באות להמשיך חיים, שהוא שפע עליון מאור אין סוף ברוך הוא. ומפרש, כי אור זה נמשך בשתי בחינות. בחינה אחת, היא המשכת האור מן האין סוף מִמְּקוֹרָא דְּחַיֵּי - ממקור החיים, שהוא הכתר, כי האור אין סוף מתלבש בכתר. והאור נמשך ומתפשט לִשְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַדִּישָׁא - לשמו של הקדוש ברוך הוא שהוא שם הוי"ה הקדוש, והיינו לעשר ספירות הנכללות בארבע אותיות הוי"ה. בחינה שניה של האור הנמשך מן האין סוף היא, וּלְאַרְקָא עֲלֵיהּ מֵהַהוּא מִשְׁחָא עִלָּאָה - ולהריק שפע על הספירות מאותו שמן העליון שהוא החכמה, והיינו מן האור אין סוף הנמשך מן הכתר ומתלבש בחכמה. וְאָתֵי לְאִתְמַשְּׁכָא מִתַּמָּן לְכָל עָלְמָא - ואור זה בא להימשך משם, דהיינו מן הספירות, לכל העולמות התחתונים. ומוכיח שעל ידי הברכה בא שפע לתפארת ומלכות, וּכְתִיב 'וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ', והיינו, על ידי הברכה על האכילה הוא ממשיך שפע לתפארת שהוא 'הוי"ה', ולמלכות שהוא 'אלהיך'. נמצא, כי מי שאינו מברך הוא 'גוזל אביו ואמו', כי הוא מונע וגוזל את שפע האין סוף שהיו צריכים לקבל תפארת ומלכות שהם 'אביו ואמו'.