ע"י אכילת מצה זכו בני ישראל להכיר בכבוד קונם

במצרים זכו בני ישראל למצה, ובקבלת התורה זכו למן.

אָמַר רַבִּי חִיָּיא לרבי יוסי, וַדַּאי עַל הַאי קְרָא דְּאָמַרְתָּ - בוודאי על אותו הפסוק 'אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם', שאמרת לבאר ענין הלחם, דָּכִירְנָא דְּאוֹלִיפְנָא מִסָּבָאי, חַד מִלָּה עִלָּאָה - נזכרתי שלמדתי עליו מזקני פירוש דבר אחד עליון. כי בְּפֶסַח, דְּיָהַב לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לֶחֶם דָּא - שנתן להם הקדוש ברוך הוא לבני ישראל לחם זו שהוא מצה, מֵאַרְעָא דְחַיֵּי - שורשו מארץ החיים - מלכות, וּלְבָתַר - ואחר כך כשקיבלו את התורה נתן להם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, שהוא המן, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלָּה - והרי העמידו דבר זה לעיל, שבתחילה קישר אותם עם מידת מלכות, ואחר כך זכו למדריגות נעלות יותר.

על ידי שאכלו בני ישראל את המצה, זכו להארת מלכות והכירו בכבוד קונם.

ומוסיף רבי חייא, תּוּ הֲוָה אָמַר - עוד היה אומר זקני, דְּבַּר נָשׁ כַּד נָפִיק לְהַאי עַלְמָא, לָא יָדַע מִידִּי עַד דְּאַטְעִים נַהֲמָא - שאדם כשנולד ויוצא לעולם הזה, אינו יודע כלום עד שטועם לחם, כֵּיוָן דְאָכִיל נַהֲמָא, אִתְעַר לְמִנְדַע וּלְאִשְׁתְּמוֹדְעָא - כיון שאוכל לחם הוא מתעורר לדעת ולהכיר את העולם הזה. כָּךְ כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לָא הֲווֹ יָדְעֵי מִדֵּי, עַד דְּאַטְעִים לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֶחֶם מֵהַאי אֶרֶץ - כך גם כאשר יצאו בני ישראל ממצרים, לא היו יודעים כלום, עד שהטעים אותם הקדוש ברוך הוא לחם שהוא המצה מאותו ארץ - מלכות, דִּכְתִיב 'אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם', וּכְדֵין עָאלוּ יִשְׂרָאֵל, לְמִנְדַע וּלְאִשְׁתְּמוֹדְעָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - ואז נכנסו בני ישראל לדעת ולהכיר את הקדוש ברוך הוא. וִינוּקָא לָא יָדַע וְלָא אִשְׁתְּמוֹדְעָא עַד דְּטָעִים נַהֲמָא דְּהַאי עַלְמָא - ותינוק אינו יודע ואינו מכיר את העולם עד שטועם לחם של עולם הזה, יִשְׂרָאֵל לָא יָדְעוּ, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדְעוּ בְּמִלִּין דִּלְעֵילָא, עַד דְּאָכְלוּ לֶחֶם עִלָּאָה - כך בני ישראל לא ידעו ולא הכירו בדברים של מעלה, עד שאכלו לחם העליון שהוא המצה הרומזת למלכות, וּכְדֵין יָדְעוּ וְאִשְׁתְּמוֹדְעוּ בְּהַהוּא אֲתַר - ואז ידעו והכירו באותו מקום, כיון שנשפע להם הארת המלכות.