משה לא קבל את הגזירה על ישראל והתפלל עליהם ועורר הרחמים
משה לא קבל את הגזירה על ישראל והתפלל עליהם ועורר הרחמים
תָּא חָזֵי - בא וראה, מַה בֵין מֹשֶׁה לֽעומת שְׁאָר בְּנֵי אדם עָלְמָא - שבעולם, בְּשַׁעֲתָא דְאֲמַר לָיהּ - לאחר חטא העגל כאשר אמר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמשֶׁה 'וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל' וְגוֹ' (שמות לב י), מִיָּד אָמַר מֹשֶׁה, וְכִי אֶשְׁבּוֹק דִּינְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּגִינִי - וכי אעזוב את דינם וקיומם של ישראל בגללי, הַשְׁתָּא יֵימְרוּן כָּל אִינּוּן בְּנֵי עָלְמָא - מעתה יאמרו כל בני העולם, דְאֲנָא קַטְלִית לוֹן לְיִשְׂרָאֵל כְּמָה דְּעֲבַד - שאני הרגתי את ישראל, כמו שעשה נֹחַ, דְּכֵיוָן דְּאָמַר לֵיהּ - לו קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לנח, דִישֵׁזִיב לֵיהּ בְּתֵיבוּתָא - שיצילנו בתיבה, דִּכְתִּיב (בראשית ו יז) 'וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם' וְגוֹ', וּכְתִיב (שם ז ד) 'וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה', ונאמר שהקב"ה הבטיחו 'וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי וְגוֹ' וּבָאתָ אֶל הַתֵּיבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ' (שם ו יח). כֵיוַן דְּאָמַר לֵיהּ - לו הקדוש ברוך הוא דְּיִשְׁתְּזִיב הוּא וּבְנוֹי - שינצלו הוא ובניו, לָא בָּעָא רַחֲמִין עַל עָלְמָא וְאִתְאֲבִידוּ - לא ביקש רחמים על העולם ואבדו, וּבְגִין כָּךְ אִקְרוּן מֵי הַמַּבּוּל - ולכן נקראו מי המבול עַל שְׁמֵיהּ - על שמו של נח, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר - כמו שנאמר (ישעיה נד ט) 'כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבוֹר מֵי נֹחַ'. אָמַר מֹשֶׁה רבינו, הַשְׁתָּא יֵימְרוּן בְּנֵי עָלְמָא - מעתה יאמרו העולם, דְאֲנָא קְטִילַת לוֹן - שאני הרגתי את בני ישראל, בְּגִין - כיון דְּאָמַר לִי הקב"ה 'וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל' לכן הַשְׁתָּא טַב לִי דְאֵימוּת וְלָא יִשְׁתֵּצוּן יִשְׂרָאֵל - כעת מוטב שאמות ולא יכלו ישראל, מִיָּד 'וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהָיו' (שמות שם פסוק יא), בָּעָא רַחֲמִין עֲלַיְיהוּ - מיד התפלל וביקש רחמים על ישראל, וְאִתְעַר רַחֲמֵי עַל עָלְמָא - ועורר את מידת הרחמים על העולם.
