מפרשת קדושים לומדים כמה ענינים אחרים
במאמר זה יבאר חלקי הכתוב 'לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהי"ך אני ה'' בכמה אופנים.
תחילה יבאר שהמקלל את חבירו מעורר למעלה על ידי דיבורו מלאכי חבלה, ומתגברים עליו. ואחר כך יבאר גודל מעלת דברי התורה העולים לבינה וממשיכים משם שפע רב בכל העולמות.
ויבאר כי תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, גורם שדברי תורתו אינם עולים למעלה.
מפרשת קדושים לומדים כמה ענינים אחרים
רַבִּי חִיָּיא פָּתַח את דבריו, וְאָמַר לפרש קְרָא אַבַּתְרֵיהּ - הפסוק שלאחריו (ויקרא יט יד) 'לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל וְיָרֵאתָ מֵּאלהי"ך אֲנִי יהו"ה' וְגוֹ'. הַאי קְרָא - פסוק זה פירושו כְּמַשְׁמָעוֹ, שאסור לקלל חרש.
אֲבָל פַּרְשְׁתָא דָּא כֹּלָּא - פרשה זו כולה, אוֹלִיפְנָא מִינָּהּ מִלִּין אָחֳרָנִין - למדים אנו ממנה דברים אחרים, וְכֻלְּהוּ תַּלְיָין דָּא בְּדָא - וכולם תלויים זה בזה.
