מלכות של עולם האצילות נשפעת מן היסוד

'וּמִשָּׁם יִפָּרֶד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים', ושואל מַהוּ שכתוב 'יִפָּרֶד', והלוא לאחר שיסוד שהוא ה'נהר' השפיע אל המלכות שהוא ה'גן', שוב אין מקום ש'יפרד' השפע לשום מקום, שהרי אין במלכות שום פירוד ח"ו. והואיל שנאמר 'ומשם יפרד', הרי שאין היסוד משפיע מיד למלכות, אלא למקום שנקרא 'גן', 'ומשם יפרד' ההשפעה למקום אחר, שאינו מבואר בפסוק היכן. ואם כן קשה למה היסוד הוא קיום העולם.

המלכות משפעת לחיות המרכבה

אֶלָּא הַהוּא מְזוֹנָא וּמַשְׁקַיָּא דְּהַהוּא נָהָר - המזון והמשקה ההם של הנהר ההוא, כלומר השפע הבא מן היסוד, נָטִיל גִּנְתָא כֹּלָּא - את הכל נוטל ה'גן' שהוא המלכות, שזהו כוונת הכתוב 'וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן'. ומה שכתוב 'וּמִשָּׁם יִפָּרֶד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים', היינו, וּלְבָתַר - ולאחר שקיבלה המלכות את כל שפע היסוד, אִתְבַּדַּר הַהוּא מַשְׁקַיָּא - מתפזר המשקה ההוא, כלומר המלכות משפיעה את השפע שקיבלה מן היסוד לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא - לארבע רוחות העולם, כלומר, לארבע חיות שבמרכבה.

הכל מצפים להשפעת היסוד

וְכַמָּה אִינּוּן דִּמְצַפָּאן לְאִתְשַׁקְּיָיא וּלְאִתְּזְנָא מִתַּמָּן - וכמה הם המצפים לשתות ולזון משם, כלומר כל בני העולם מצפים להשפעת היסוד, כיון שחיות כל העולם באה משם, ואפילו שהשפע מגיע דרך החיות שבמרכבה. והטעם, שבלא השפעת היסוד אל המלכות, לא יקבלו התחתונים שום שפע, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר - כמו שאמר הכתוב (תהלים קמה טו) 'עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ', שמשמעו, שעיני הכל ישברו אליך שהוא היסוד. ובזה יבואר הפוסק 'פזר נתן לאביונים', וּבְגִין כָּךְ - ובגלל כן, מפרש הפסוק 'פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים', וכוונתו לומר שהשפע בא לעולם על ידי היסוד. כי 'פזר' דָּא - זהו בחינת צַדִּיק שהוא היסוד שהשפעתו באה לעולם על ידי הפיזור הנעשה על ידי המלכות. והוא 'נתן לאביונים' - משפיע לבני העולם שהם בבחינת אביונים החסרים ותאבים להשפעת היסוד.