מבאר שיחזור בתשובה בעודו רך בשנים

וְעַל דָּא ועל כן 'עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם', פירושו, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאַתְקְנָא עוֹבָדוֹי - שצריך האדם לתקן את מעשיו בעודנו רך בשנים, דְּכַד מָטוּן יוֹמוֹי לְאִסְתַּלְּקָא מִן עָלְמָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תּוֹהֵא עָלֵיהּ - שכאשר מגיע יומו להסתלק מן העולם, הקדוש ברוך הוא משתומם עליו וְאוֹמֵר (ויקרא ה א) 'וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה' וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ', כלומר, שהקדוש ברוך הוא אומר, וְהָא אוֹמֵינָא לָהּ בְּאוֹמָאָה דִּשְׁמִי דְּלָא לְשַׁקְּרָא בִּי - והרי השבעתי את הנשמה בשבועה של שמי שלא לשקר בי, וְאַסְהֲדִית בָּהּ כַּד נַחְתַּת לְעָלְמָא - והעדתי אותה כאשר ירדה לעולם הזה שתשמור את המצותי, והיינו שכתוב 'וְהוּא עֵד', וַדַּאי, מִכַּמָּה זִמְנִין דְּאַסְהֲדִית בָּהּ, לְנַטְרָא פִּקּוּדָי - מכמה פעמים שהעדתי בה שתשמור את מצותי, בְּגִין כַּךְ הוֹאִיל וּבַּר נָשׁ - ולכן הואיל שהאדם 'הוּא עֵד', לכן בְּשַׁעֲתָא דְּיֵתוּב קָמֵי מַלְכָּא - בשעה שישוב לפני המלך הקדוש ברוך הוא, עליו כתוב 'אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע', ומפרש, כי מה שכתוב 'אוֹ רָאָה', פירושו, אִינּוּן חוֹבִין דְּעָבַד וְאִסְתְּכַּל בְּהוּ - אלו החטאים שעשה והסתכל בהם ועבר עליהם במזיד. ומה שכתוב 'אוֹ יָדָע', פירושו, בְּבֵירוּרָא דְּמִלָּה דְּעָבַר עַל פִּקּוּדָא דְּמָארֵיהּ - בבירור הדבר שעבר על מצוות אדונו, כלומר, שעבר עליהם בשוגג. ומה שכתוב 'אִם לֹא יַגִּיד', פירושו, אִם לָא יוֹדֵי עֲלַיְיהוּ קָמֵי מָארֵיהּ, מַה כְּתִיב כַּד יִפּוֹק מֵהַאי עָלְמָא - אם לא יודה ולא ישוב עליהם בתשובה לפני אדונו, מה כתוב עליו כאשר מסתלק מעולם הזה, 'וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ', וְכַד - וכאשר יִשָּׂא עֲוֹנוֹ, הֵיאַךְ פַּתְחִין לֵיהּ פִּתְחָא, וְהֵיאַךְ יְקוּם קָמֵי מָארֵיהּ - איך יפתחו לו פתחי ההיכלות למעלה, ואיך יעמוד לפני אדונו קודם שימרק עצמו בגיהנם, וְעַל דָּא - ועל כן 'נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא' כְּתִיב.