מבאר שהתנאים הם האיתנים המסייעים לשכינה בגלות
אחר שביאר הרעיא מהימנא מעלת בעלי המשנה המחדדים זה לזה בהלכה, יבאר עוד שזוכים בזה שיהיה משכנם ב'סלע' שהיא המלכות, והם המסייעים למשה בגלות שלכן היה כבד פה וכבד לשון בסוד הגלות, וכיון שכך, מזהיר לתלמידי חכמים שמתלבש בהם להזהר הרבה בכבוד התנאים.
מבאר שהתנאים הם האיתנים המסייעים לשכינה בגלות.
אַדְּהָכִי - בעוד שהיה הרעיא מהימנא מדבר דבריו, הָא נוּנָא רַבָּא אִזְדַּמַּן לְגַבֵּיהּ - הזדמן לפניהם דג גדול והוא רב המנונא סבא, וְאָמַר לו רַעֲיָא מְהֵימְנָא, הנה כתוב בפסוק (במדבר כד כא) 'אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ' - כלומר שמקום מושבו של משה הם התנאים שנקראים 'איתן', ועליהם נאמר תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ - היינו שהתנאים מסייעים לך להקים את השכינה בגלותה, דְּהָא נוּנִין בְּסֶלַע קִנָּא דִּלְהוֹן - שהרי הדגים שהם התנאים שמים קינם ומדור שלהם עם השכינה הנקראת 'סלע', וכעת רומז זאת בלשון הפסוק שהנה כתוב 'איתן מושבך' ואֵיתָן בְּהִפּוּכָא - בהיפוך אותיות, הרי תַּנְיָא. וכן אֵיתָנִים בְּהִפּוּךְ אַתְוָון - בהיפוך אותיות הרי תַּנָּאִים - הרי שהתנאים הם איתנים וחזקים. על כן אִסְתְּמַר מִנַּיְיהוּ - תזהר בהם ובכבודם, והכוונה שמזהיר לתלמידי חכמים שמשה מתלבש בהם, שיזהרו בכבוד התנאים, דְּהָא אַנְתְּ כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן - שהרי אתה כבד פה וכבד לשון בהתלבשותך בתלמידי חכמים בסוד הגלות, וּמַאן דְּבָעֵי לְאַתְקָפָא בְּסֶלַע דְּנוּנֵי יַמָּא - ומי שרוצה לתקוף ולחלוק על דגי הים שאוחזים בסלע, דְּמָארֵי מַתְנִיתִין דְּאִינּוּן תַּנָּאִים - שהם התנאים בעלי המשנה, בָּעֵי לְמֶהֱוֵי תַּקִּיף - צריך להיות חזק, ובעל לִישָּׁנָא חֲדִידָא חֲרִיפָא - לשון חדודה וחריפה, שיוכל בכח תורתו לִינְקוֹב עַד דְּמָטֵי לִתְהוֹמָא רַבָּא דְּתַמָּן - לנקוב בסלע ולעשות שביל להוריד השפע לשכינה שירדה עד התהום הגדול ששם מקום הקליפות, ולהאיר לה במקומה, שזו היא עבודת הצדיקים הגדולים, רק צדיק שהוא במעלה כזו הוא אשר יכול לחלוק על התנאים.
