מבאר שאין עדות פחות משנים.

הרעיא מהימנא מבאר סוד הענין שנצטוו ישראל שלא להעמיד העדות רק על פי שני עדים, המרמזים על ליבו ואיבריו של האדם המעידים על האדם.

'לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וְגוֹ' וּלְכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר' (דברים יט טו) - ומבאר הרעיא מהימנא, פִּקּוּדָא דָא, לְהָעִיד עֵדוּת בְּבֵית דִּין - מצוה זו היא להעיד עדות בבית דין, דְּלָא יַפְסִיד חַבְרֵיהּ מָמוֹנָא בְּגִינֵיהּ - שלא יפסיד חבירו ממון בגלל שלא בא להעיד, אִי אִית לֵיהּ עֵדוּת בַּהֲדֵיהּ - אם הוא יודע עדות בשבילו, וְלֵית סָהֲדוּתָא פָּחוּת מִתְּרֵין - ואין עדות פחות משנים, הָדָא הוּא דִּכְתִיב - זהו שכתוב 'עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וְגוֹ' אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד'. ורק על פיהם 'יָקוּם דָּבָר', לֹא יָקוּם עַל פִּי עֵד אֶחָד.