מבאר מדוע אין למלאך המות שליטה על מי שדבוק בתורה

וְהָא אוֹקְמוּהָ - והרי העמידו (לקמן קסח.) הטעם שעל ידי עסק התורה זוכים לחרות ממלאך המות, בְּגִין דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא וְאִתְאֲחִיד בָּהּ - בשביל שכל מי שעוסק ומתמיד בתורה ונאחז בה, הרי הוא אִתְאֲחִיד בְּאִילָנָא דְחַיֵּי - נאחז בעץ החיים, ולכן אין מלאך המוות יכול לשלוט עליו. וְאִי אַרְפֵּי גַרְמֵיהּ מֵאִילָנָא דְחַיֵּי - ואם מרפה את עצמו מן התורה שהוא עץ החיים, הָא אִילָנָא דְמוֹתָא שַׁרְיָא עֲלוֹי, וְאִתְאֲחִיד בֵּיהּ - הרי שורה עליו צלו של עץ המוות ונאחז בו.

השכינה שומרת את מי שדבוק בתורה הָדָא הוּא דִכְתִיב - וזהו מה שנאמר (משלי כד י), 'הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה'. ומפרש, 'הִתְרַפִּיתָ', היינו אִי אַרְפֵּי יְדוֹי מֵאוֹרַיְיתָא - אם הרפה ידיו מלעסוק בתורה, אז 'בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה'. ושואל, מַאי 'צַר כֹּחֶכָה', ומשיב, שהוא נוטריקון צַר כֹּחַ של 'כֹּה' שהיא השכינה הקדושה. דְּהָא אִיהִי תָדִיר לִימִינָא - שהרי השכינה עומדת תמיד לימינו של האדם, וּנְטִירוּ דִילָהּ תָּדִיר עַל בַּר נָשׁ כַּד אָזִיל בְּאוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא - והשמירה שלה היא תמיד על האדם כאשר הוא הולך בדרכי התורה, וּכְדֵין דָּחֵי לֵיהּ לָרַע לְבַר - ואז דוחה לחוץ את היצר הרע העומד בצד שמאל של האדם, דְּלָא יִקְרַב לְגַבֵּיהּ דְּבַר נָשׁ, וְלָא יָכִיל לְקַטְרְגָא לֵיהּ - שלא יתקרב אל האדם להכשילו, ואינו יכול לקטרג עליו כיון שנדחה לחוץ.