לאחר שהתבאר שהאדם מעורר במעשיו כנגדו בעולם העליון, יבאר טעם הדבר

לאחר שהתבאר שהאדם מעורר במעשיו כנגדו בעולם העליון, יבאר טעם הדבר.

דְּהָא בְּעוֹבָדָא תַּלְיָא מִלְּתָא - שהרי במעשה האדם תלוי הדבר אם תימשך עליו רוח קדושה או רוח טומאה , והטעם שכל מעשה מעורר כנגדו מעשה למעלה, דְּהָא לֵית לָךָ טַב וּבִישׁ, קְדוּשָּׁא וּמְסָאֲבוּתָא - שהרי אין לך שום דבר טוב או רע או קדושה או טומאה בדברים הנעשים בעולם הזה, דְּלֵית לֵיהּ עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא לְעֵילָּא - שאין לו עיקר ושורש למעלה , וּבְעוֹבָדָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר עוֹבָדָא דִלְעֵילָּא - ועל כן במעשה של האדם למטה מתעורר כנגדו שורש מעשה זה למעלה. ומעתה נתיישבה קושיית רבי יוסי מהיכן נמשכת הטומאה למטמא את עצמו, כי גם לטומאה יש שורש למעלה. וגם התיישב מה שתמה רבי יוסי איך יתכן שהמקדש העליון הוא המטמא, כי באמת הוא נעשה למטה על ידי האדם הממשיך על עצמו מלמעלה כפי המעשה שעורר כאן למטה .