כל התורה שמותיו של הקדוש ברוך הוא

בתחילת המאמר יבאר רבי אלעזר כמה דקדוקי לשון בפסוק 'את דברי השירה הזאת עד תומם', מהו 'דברי', ומהו 'עד תומם'. ויבאר שכל התורה שמותיו של הקדוש ברוך הוא.

תָּאנָא - למדנו, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִיב - מה שכתוב (דברים לא ל) 'וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְגוֹ' בְּאָזְנֵי כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תּוּמָּם', הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא - כאן יש להתבונן, מַהוּ שכתב 'אֶת דִּבְרֵי', 'אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת' מִבָּעֵי לֵיהּ - שהיה לו לכתוב 'את השירה הזאת', בלי תיבת 'דברי'. וְעוד קשה, מַהוּ שאמר 'עַד תּוּמָּם', כלומר מה בא להשמיענו בזה, הלא בוודאי דיבר כל השירה עד סופה ולא מקצתה, אֶלָּא הָכִי תָּאנָא בְּרָזָא דְּמַתְנִיתִין - אלא כך למדנו בסוד המשנה, כָּל אִינּוּן מִלֵּי דְּאָמַר מֹשֶׁה - כל אלו הדברים שאמר משה, כֻּלְּהוּ מִתְגַּלְּפִי בִּשְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - כולם נחקקים בשם של הקדוש ברוך הוא וכל התורה היא שמותיו של הקדוש ברוך הוא, וְכָל אִינּוּן מִלִּין - וכל אלו הדברים שהם 'דברי השירה הזאת', הֲווֹ אַתְיָין וְסָלְקִין וְנָחֲתִין וּמִתְגַּלְּפִין תַּמָּן - היו באים ועולים ויורדים ונחקקים שָׁם בשם הקדוש ברוך הוא, וְכָל מִלָּה וּמִלָּה הֲוָה אַתְיָיא קַמֵּי מֹשֶׁה לְאִתְגַּלְּפָא עַל יְדוֹי - וכל דבר ודבר היה בא לפני משה להיות נחקק על ידו, וְקַיְימָא קַמֵּיהּ - ועמד לפניו, ונמצא שלא רק כללות התורה הוא שמו של הקדוש ברוך הוא, אלא גם כל דיבור ודיבור בפני עצמו ולכן לא אמר 'את השירה הזאת' רק 'את דברי השירה הזאת'. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב - וזה גם הטעם שכתוב 'עַד תּוּמָּם', דהיינו עד שנשלמו להיחקק בשם ה'.