כל הצרות חלילה באות מפני שלא שומרים את דברי התורה

לאחר שדרש רבי שמעון ש'שירה' היא מן המלכות אל הזעיר אנפין דהיינו ממטה למעלה, יבאר לפי זה מה שכתוב 'והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד', והיינו שכל הצרות חלילה באות מפני שלא שומרים את דברי התורה. ויבאר סוד הדבר על פי הפסוק 'יגלו שמים עוונו וארץ מתקוממה לו', שהמלכות הנקראת 'ארץ', היא מתקוממת לעשות דין במי שחוטא, וכן כאן 'וענתה השירה הזאת', היינו המלכות שנפרעת מן החוטאים.

כתוב בפסוק (שם) וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת 'וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד', כלומר, שאם חלילה יארעו צרות לעם ישראל, הוא מפני שלא שמרו את דברי התורה. ומקשה רבי שמעון, אם כן, 'וְעָנוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה' מִבָּעֵי לֵיהּ - היה לו לומר, כי הרי מדבר על הדברים והעונשים פרטיים ולא על כללות התורה. ואם תאמר שרצה לגלות שהתורה נקראת 'שירה' הרי כבר אמר לפני זה (שם פסוק יט) 'אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת', אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא אלא סוד הדבר הוא כמו שהעמדנו במקום אחר, דִּכְתִיב - שכתוב בפסוק (איוב כ כז) 'יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ', שה'ארץ' שהיא המלכות היא מתקוממת לעשות דין באדם על עוונו, וּמֹשֶׁה בְּכֹלָּא אִסְתַּכַּל - ומשה רבינו הסתכל בכל דבר, ורצה לרמז כאן שהעונש בא מן המלכות, וְעַל דָּא - ולכך אָמַר בלשון 'שִׁירָה', והמלכות נקראת גם כן 'שירה', בְּגִין לְאִתְאַחֲדָא מִלִּין בַּאֲתַר דָּא - כדי לתת לדברים אחיזה במקום זה במלכות, לְמֶהֱוֵי עֲלַיְיהוּ דִּינָא - שממנה יהיה עליהם הדין, ליפרע מהם אם יחטאו, דִּכְתִיב - ולכן כתוב 'וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו', שכל אלו הם לשונות של המלכות, כי 'וענתה' וכן 'שירה' הם לשון נקבה וכן 'זאת' הוא במלכות, וְלָמָּה אמר להם כאן שמן המלכות יבוא להם העונש, דִּכְתִיב - שכתוב (ראה דברים לא כא), 'כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ', שידע הקדוש ברוך הוא שעתידים לחטא, וּכְתִיב - ואחר כך כתוב שגם משה אמר (שם פסוק כט) 'כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים' וְגוֹ', ולכן אמר להם, וְכַד תַּעַבְדוּ דָּא - וכאשר תעשו דבר זה ותחטאו, מִיָּד 'וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד', שהמלכות תעיד על החטאים שלהם, והיא תיפרע מהם על כך.