יתבאר מה חשש ראובן שיארע ליוסף אילו יפול בידיהם
כיון שהתבאר ממעשה שכם מה שעשו שמעון ולוי בעת זעמם, יתבאר מה חשש ראובן שיארע ליוסף אילו יפול בידיהם.
משום כך אָמַר ראובן ונשא קל וחומר, וּמַה קַּרְתָּא רַבְּתָא כִּי הַאי לָא אִשְׁתְּזִיב מִנְּהוֹן - ומה עיר גדולה כשכם לא ניצלה מידי שמעון ולוי כאשר התחברו יחד, אם כן אִלְּמָלֵא רַבְיָא דָא יִפּוֹל בִּידַיְיהוּ - אילו יפול נער זה שהוא יוסף בידיהם, על אחת כמה וכמה שברוב זעמם יהרגו אותו, ולא זו בלבד אלא אף לָא יַשְׁאֲרוּן מִנֵּיהּ אוּמְצָא בְּעַלְמָא - יכַלו את גופו ולא ישאירו ממנו אפילו חתיכת בשר בעולם. וְעַל דָּא אָמַר ראובן, טַב לְאִשְׁתְּזָבָא מִנַּיְיהוּ - טוב הוא שיטילו את יוסף לבור כדי שלא יפול בידי שמעון ולוי, דְּלָא יַשְׁאֲרוּן מִנֵּיהּ אִשְׁתָּאֲרוּתָא בְּעָלְמָא, וְלָא יֶחֱמֵי אַבָּא מִנֵּיהּ כְּלוּם לְעָלְמִין - כיון שהם לא ישאירו ממנו שארית בעולם, ואז לא יראה ממנו יעקב כלום לעולמים. אבל וְהָכָא אִי יָמוּת - כאן בבור הנחשים והעקרבים, מלבד מה שיתכן שלא יינזק מהם, אף אם ימות יוסף בבור מנשיכת הנחשים, מכל מקום לָא יְכַלּוּן לֵיהּ, וְיִשְׁתְּאַר כָּל גּוּפֵיהּ שְׁלִים, וַאֲתִיב לֵיהּ לְאַבָּא שְׁלִים - לא יכלו אותו הנחשים, מאחר ואינם אוכלים את האדם אלא ממיתים אותו, ובכך יישאר על כל פנים גופו שלם, ואף אם לא יחיה ישיבנו לאביו בשלימות. וְעַל דָּא - ועל כן אמר הכתוב בלשון 'לְמַעַן הַצִּיל אוֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו', כי אַף עַל גַּב דִּימוּת הָתָם - אף על פי שימות שם בבור, מכל מקום יהיה גופו קיים וישיבנו אל אביו. וּבְגִין כָּךְ - ומשום כך, כאשר חזר ראובן לבור ולא מצא שם את יוסף אָמַר ראובן והזדעק 'הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ' (שם לז ל). וְלָא אָמַר 'אֵינֶנּוּ חַי', אֶלָּא אָמַר 'אֵינֶנּוּ' סתם, כי אֲפִילּוּ מֵת לא מצאו.
