ישראל נקראו על שם משה כיון שמסר נפשו עליהם
ישראל נקראו על שם משה כיון שמסר נפשו עליהם
וּבְכָל זִמְנָא דְדִינָא שַׁרְיָא עַל עָלְמָא - ובכל פעם שמידת הדין שורה על העולם, רוּחַ קֻודְשָׁא אָמַר וַוי דְלָא אִשְׁתְּכַח כְּמשֶׁה - רוח הקודש אומרת: ווי שלא נמצא אדם כמשה, דִכְתִיב (ישעיה סג יא) 'וַיִּזְכּוֹר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ וְגוֹ', אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם' וְגוֹ', דִּכְתִּיב (שמות יד טו) 'וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה מַה תִצְעַק אֵלָי', דְּהָא אִיהוּ בִּצְלוֹתָא - שהרי משה בכח תפילתו ובקשתו לקדוש ברוך הוא סָלִיק לוֹן מִן יַמָּא - העלה אותם מן הים, והביא להשראת השכינה בתוכם, וּבְגִין דְּשַׁוֵּי גַרְמֵיהּ בִּצְלוֹתָא עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל בְּיַמָּא - ובעבור ששם עצמו בתפילה על ישראל בים סוף, אִקְרֵי עַל שְׁמֵיהּ - נקרא הנס על שמו, כמו 'הַמַּעֲלֵם מִיָּם', דְּאִיהוּ אַסִּיק לוֹן מִן יַמָּא - שהוא העלם מן הים.
'אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ' (ישעיה סג יא), דָּא אִיהוּ מֹשֶׁה, דְאַשְׁרֵי (דף סח.) שְׁכִינְתָּא בֵינַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל - זה משה שהשרה שכינה בישראל. 'מוֹלִיכָם בַּתְּהֹמוֹת' (שם פסוק יג), כַּד אִתְבָּקְעוּ מַיָא - כאשר נבקעו המים, וְאֲזְלוּ בְגוֹ תְּהוֹמֵי בְיַבֶּשְׁתָּא - והלכו ישראל ביבשה בתוך התהומות, דִּגְלִידוּ מַיָא - שקרשו המים (וְכֹלָא אִתְמַר עַל מֹשֶׁה וכל פסוק זה נאמר על משה), (נ"א וְעַל דָּא אִקְרֵי 'מֹשֶׁה עַמּוֹ' - ועל כן נקרא עם ישראל על שמו - 'עמו'), בְּגִין דְּאַמְסַר גַּרְמֵיהּ עַל יִשְׂרָאֵל - בגלל שמסר נפשו עליהם.
