יום ראשון דינא קשיא, וביום ב' דינא רפיא

בְּכָל זִמְנָא תְּרֵין יוֹמִין אִינּוּן - בכל זמן ראש השנה הם שני ימים, כלומר אפילו בארץ ישראל.

ושואל רבי שמעון, מַאי טַעֲמָא - מה הטעם שהוא שני ימים. ומשיב רבי שמעון, בְּגִין דְּלֶהֱוֵי יִצְחָק כָּלִיל דִּינָא וְרַחֲמֵי - כדי שיהא יום ראש השנה שהוא בבחינת יצחק הרומז על מידת הדין, כלול מדין ורחמים, כי יום הראשון הוא בבחינת דינא קשיא והיום השני היא בבחינת דינא רפיא הכלולה ברחמים, ולכן צריך להיות תְּרֵין יוֹמִין וְלָא חַד - שני ימים ראש השנה אפילו בארץ ישראל ולא יום אחד, דְּאִלְּמָלֵא יִשְׁתְּכַח יְחִידָאִי, יַחֲרִיב עָלְמָא - שאם תימצא מידת הדין יחידי ביום אחד לבד, תחריב מידת הדין את העולם בדינים הקשים. ומסיים רבי שמעון, וְעַל דָּא כְּתִיב תְּרֵין זִמְנִין - ועל כן כתוב שתי פעמים אצל איוב 'וַיְהִי הַיּוֹם' (שם, ושם ב א), להורות על שני ימי ראש השנה.