יבואר על פי ענין יינה של תורה

מאמר זה סובב סביב ביאור הכתוב (שיה"ש ז י) 'וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים'. כאשר בתחילה יבואר על פי ענין יינה של תורה, ויפליג במעלתו וגודל שכר המרוה עצמו מיינה של תורה. אחר כך יבואר על פי ענין לימוד התורה בקול, שבזה יבואר גודל ענינו ורוב השכר. לאחר מכן יבואר הפסוק על ידי נער אחד על פי סוד, בענין שפע הבא מזעיר אנפין למלכות כדי לעוררה ליחוד. ולאחר שישוחו התנאים עם הנער, יאמר להם פירושו של אביו על הפסוק (בראשית א כא) 'ויברא אלהים את התנינים הגדולים' וגו' בענינים שפועלת הבינה.

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק הֲווֹ אָזְלֵי בְּאָרְחָא - היו הולכים בדרך מִבֵּי מֵרוֹנְיָא - מכפר מרון לְצִפּוֹרִי, וַהֲוָה רַבְיָיא חַד שְׁכִיחַ בְּגַוָּון - והיה נער אחד נמצא בתוכם, שהלך בְּחַמְרָא בְּקִינְטָא דְדוּבְשָׁא - עם חמור הטעון במשאוי של דבש, אָמַר לו רַבִּי יְהוּדָה לרבי יצחק, נֵימָא מִלָּה דְאוֹרַיְיתָא וְנֵזִיל - נאמר דבר תורה וכך נלך בדרך.

תחילה פותח רבי יצחק לספר בשבח התורה.

התורה נקראת 'יין טוב'

פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר לבאר את הפסוק (שיה"ש ז י) 'וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים' וְגוֹ', ומפרש, 'וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב', דָּא יֵינָא דְאוֹרַיְיתָא - זהו יינה של תורה. והראיה שהכוונה ליינה של תורה, דְּאִיהוּ טָב - שהרי רק הוא טוב, דְּהָא יֵינָא אָחֳרָא לָאו אִיהוּ טָב - שהרי יין אחר שהוא יינה של הסטרא אחרא אינו טוב, הרי שהכוונה ליינה של תורה.