יבאר עתה למה כתוב 'השירה' בה', ולא 'שירה'

אחר שביאר למה נאמר 'דברי', יבאר עתה למה כתוב 'השירה' בה', ולא 'שירה'. ובזה יבוא אל הטעם, מפני שהמלכות היא ה' אחרונה, לכן אמר משה 'השירה' באות ה'.

רַבִּי אַבָּא אָמַר מה שכתוב 'אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת', יש להקשות 'שִׁירָה הַזֹּאת' מִבָּעֵי לֵיהּ - היה לו לומר 'שירה הזאת' בלי ה', מַאי קָא רְמִיזָא - ומה רמז לנו באות ה'. אֶלָּא הטעם הוא, שִׁירְתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר - שמשה היה אומר את השירה שאומרת המלכות הנקראת לפעמים 'קודשא בריך הוא', ולכך כתוב 'השירה' בה', לרמוז שהמלכות שהיא ה' אחרונה שבשם הוי"ה היא המשוררת, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר - וכמו שנאמר (שיה"ש א א) 'שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה', כי שלמה רומז אל הקדוש ברוך הוא, שהוא מַלְכָּא דִּשְׁלָמָא כֹּלָּא דִּילֵיהּ - המלך שהשלום כולו שלו, והיינו הזעיר אנפין, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי - והרי כבר העמדנו הדברים, דְתַנְיָא - שלמדנו בברייתא, כְּתִיב - כתוב בתהלים (תהלים צב א) 'מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת', 'לְיוֹם הַשַּׁבָּת' מַמָּשׁ, דהיינו הזעיר אנפין, והוא 'שִׁיר', דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר - שהקדוש ברוך הוא משורר אל המלכות. וכשם שדוד ושלמה אמרו שיר של הקדוש ברוך הוא, גם כאן דיבר משה את השירה של הקדוש ברוך הוא דהיינו המלכות.