יבאר עוד שאין מי שיורד לתהום אלא משה רבינו שאחוז בתפארת

אחר שביאר הרעיא מהימנא שסוד הגלות נקרא 'תהומא רבא', יבאר עוד שאין מי שיורד שם אלא משה רבינו שאחוז בתפארת, ומבאר עוד מאמר הגמרא שרמזו סוד הגאולה בפסוק 'כי עוד חזון למועד' והעמידו דבריהם שזה הפסוק נוקב ויורד עד התהום ובו טמון סוד הגאולה, ובנפילת השכינה לעומק זה ירדו עמה גם הב' משיחין, ומשה הוא 'בעל הבור' שכרה אותו בשבירת הלוחות, על כן צריך לשלם לשכינה כסף והוא המשכת החסדים לשם בהיותה בגלות.

נאמר בפסוק (חבקוק ב ג) 'כִּי עוֹד [דף רע''ט ע''א] חָזוֹן לַמּוֹעֵד' כלומר עוד תהיה נבואה על זמן הגאולה, 'וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב' - ודיבר הנביא על הקץ שלא יכזב, ואף אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר. וְאוֹקְמוּהָ - והעמידו ענינו בגמרא, דְּהַאי קְרָא נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד תְּהוֹמָא רַבָּא - שזה הפסוק נוקב ויורד עד עומק התהום שהוא תהומא רבא, ובעומק זה טמון סוד הגאולה, וקץ הגאולה נסתם ואין היודע זמן הקץ, כי מַאן הוּא דְּנָחֵית לִתְהוֹם רַבָּא - מי הוא שירד לתהומא רבא, לְאַשְׁכָּחָא זִמְנָא דָא - למצוא את זמן הגאולה, אֶלָּא אַנְתְּ דְּאִתְּמַר בָּךְ - אלא אתה שנאמר בך (תהלים לו ז) 'צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה', היינו שמשה שאחוז בתפארת הנקרא משפט, הוא יכול לירד לעומקא דתהומא רבא, כַּמָּה מָארֵי מַתְנִיתִין - כמה בעלי משנה דְּבָעוּ לְנַחֲתָא לְעוּמְקָא דַהֲלָכָה - שרצו לרדת לעומקה של הלכה, לְאַשְׁכָּחָא תַּמָּן קֵץ דְּפֻרְקָנָא - למצוא שם את קץ הגאולה, וְנָחֲתוּ תַּמָּן וְלָא סְלִיקוּ - וירדו שם ולא עלו, ונסתם מהם הקץ, וְאַף עַל גַּב דְּלִישָּׁנְהוֹן הֲוַת 'כְּפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע' (ראה ירמיה כג כט) - ואף על פי שלשונם היתה חזקה כפטיש שמפוצץ סלע, ויכולים היו להשפיע לשכינה הנקראת 'סלע' , חֲלִישׁ פַּטִּישׁ דִּלְהוֹן - נחלש הפטיש שלהם, לְנַקְּבָא בְּהַהוּא סֶלַע - לנקוב חור בזה הסלע שהיא השכינה, משום שהתיראו מפחד הקליפות שלא יתדבקו בהם, וּמַאן דִּנְקִיבוּ דִּילֵיהּ בְּהַהוּא סֶלַע בְּלָא רְשׁוּ - ומי שהצליח לנקוב חור בסלע הזה שלא ברשות, והיינו מי שעושה זה העבודה ליכנס לבין הקליפות כדי לגרום לעליית השכינה וקירוב הגאולה, ואינו ראוי לכך אָתָא חִוְיָא לְנַשְּׁכָא לֵיהּ - בא הנחש לנשכו. וְאִית אַחֲרָנִין דִּנְקִיבוּ לָהּ - ויש אחרים שנקבו את הסלע, עַד דִּמְטוּ לִתְהוֹמָא רַבָּא - עד שהגיעו למקום התהומא רבא , וְלָא סְלִיקוּ מִתַּמָּן - ולא עלו משם, כלומר שלא השיגו כלום, כמו שכתוב בדניאל (יב ט) 'כי סתומים וחתומים הדברים' מפני שלא השיג את סוד הגאולה.