התעוררות הישועה היתה צריכה לבא רק מלמעלה

אמר רבי אבא, תָּא חֲזֵי הָכָא - בוא ראה כאן בשעת קריעת ים סוף, כַּד אִתְקְרִיב פַּרְעֹה לְאַגָּחָא קְרָבָא בְהוּ - כאשר התקרב פרעה מלחמה בהם בְּיִשְׂרָאֵל, בְּהַהִיא זִמְנָא לָא בָעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיִתְעָרוּן יִשְׂרָאֵל אִתְעָרוּתָא לְתַתָּא כְּלָל - באותו הזמן לא רצה הקדוש ברוך הוא כלל שיעוררו ישראל התעוררות לישועתם מלמטה בתפילה וצעקה, דְּהָא אִתְעָרוּתָא לְעֵילָּא הוּא, דְּהָא אֲבָהָן אַקְדִּימוּ וְאַתְעָרוּ אִתְעָרוּתָא דָא לְעֵילָּא - שהרי ההתעוררות כבר היתה למעלה, שהרי האבות הקדימו ועוררו התעוררות זו למעלה, וּזְכוּתָא דִלְהוֹן קָאִים קַמֵּיהּ, וְאַתְעָרוּ אִתְעָרוּתָא דָא - כי הזכות של האבות עומדת לפני הקדוש ברוך הוא, ובכך עוררו התעוררות זו. וְלָא בְעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיִשְׂרָאֵל יִתְעָרוּן לְתַתָּא כְּלָל - ולא רצה הקדוש ברוך הוא שישראל יתעוררו מלמטה כלל בשעת קריעת ים סוף, דְּהָא בְאַתְרָה לְעֵילָּא הֲוָה - שהרי התעוררות כבר היתה למעלה על ידי האבות במקום עליון, מקום שאין שם מקטרגים, ולא רצה הקב"ה שיתעוררו ישראל בתפילה מלמטה כיון שאז יכול המקטרג לקטרג עליהם שאינם ראויים לישועה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יד יד) 'יְהֹוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן', ומפרש, 'תַּחֲרִישׁוּן' וַדַּאי, דהיינו וְלָא תִתְעָרוּן מִלָּה, דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְכוּ - ואתם לא תעוררו שום דיבור בתפילה מלמטה, כיון שאינו נצרך לכם מאחר וכבר עוררו עליהם האבות את הישועה מלמעלה, ואין כדאי שתתעוררו בתפילה מלמטה, כיון שעלול לעורר את המקטרג עליכם שאינכם ראויים לישועה.

לאחר שביאר כי מה שנאמר 'ה' ילחם לכם' היינו שהתעוררות הישועה היתה למעלה אצל ה', יפרש עוד סוד הפסוק.

ומוסיף רבי אבא, וְהָכָא - וכאן בפסוק זה, אִתְכְּלִיל שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּאַתְוָון רְשִׁימָן - נכלל השם הקדוש באותיות רשומות ברמז, כי ראשי תיבות 'יְהֹוָה יִלָּחֵם לָכֶם' עולים לשם 'יל"י' שהוא עושה מלחמה עם הקליפות ומעלה מהם את הניצוצות הגנוזים בהם, וְהָא אִתְעָרוּ בֵיהּ חַבְרַיָּיא - והרי כבר התעוררו בזה החברים.