זוהר יומי - השמש והירח שהם תפארת ומלכות גם הם מעידים על האדם
אחר שביאר הרעיא מהימנא שגם בחינה העליונה של עין רואה ואוזן שומעת שהם חכמה ובינה, מעידים על האדם, יבאר עתה שגם בחינת השמש והירח שהם תפארת ומלכות גם הם מעידים על האדם, ומקדים לבאר ענין כיסוי הירח בראש השנה, והוא שכשהס"מ תובע הדין בראש השנה צריך להביא עדים ומביא השמש, וכשרוצה להביא הירח אינו יכול מפני שנתכסית בכתר.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שִׁמְשָׁא - השמש שהיא התפארת וְסִיהֲרָא - והירח שהיא המלכות, הן עצמן סָהֲדִין עַל בַּר נָשׁ - יעידו על חטאי האדם. ודבר זה מתבאר בכתובים, כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ כמו שפירשו חז"ל (ר"ה ח:) על הפסוק, (תהלים פא ד) 'תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ', והקשו מַאי 'בַּכֶּסֶה' - מהו הלשון 'בכסה', ותרצו שראש השנה יהיה, בְּיוֹמָא דְּסִיהֲרָא מִתְכַּסָּה - ביום שהלבנה מכוסה, שהוא א' לחודש, וְיש לנו לבאר אַמַּאי מִתְכַּסֵּת - למה מתכסית הירח, ומבאר בְּגִין דְּכַד מָטֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה - לפי שכשבא ראש השנה יֵיתֵי סמא"ל לְמִתְבַּע דִּינָא לִבְנוֹי קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - יבוא ס"מ לתבוע דין על העוונות שחטאו ישראל להקדוש ברוך הוא, העומד בראש השנה על כסא דין, וְהוּא יֵימָא לֵיהּ דְּיַיְתֵי סָהֲדִין - והקדוש ברוך הוא יבקשו להביא עדים על חטאיהם, וְהוּא יַיְתֵי לְשִׁמְשָׁא עִמֵּיהּ - והס"מ יביא עמו את השמש שהוא בחינת התפארת, ויראה לקב"ה את הפגם שפגמו בה העוונות, והתפארת עצמה מסכמת לבחינת הדין ביום זה, וכאשר אָזַל לְמַיְיתֵי סִיהֲרָא - ילך להביא את הירח, שהיא המלכות שגם היא נפגמה בעוונת ישראל, לא ימצאנה מפני וְהִיא מִתְכַּסָּא - שהלבנה מתכסית ולכן לא יוכל להיות שני עדים להרשיעם בדין, ובְּאָן אֲתַר מִתְכַּסֵּת - באיזה מקום היא מתכסה, אֶלָּא סְלִיקַת לְהַהוּא אֲתַר - אלא היא עולה למקום הכתר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ 'בַּמְכוּסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקוֹר' - והוא בסוד הרחמים, ושם לא יראה בה פגם העוונות כלל, וטעם עלייתה לשם, לְפַיָּיסָא לֵיהּ עַל בְּנָהָא - כדי לפייס להקדוש ברוך הוא על עוונות בניה.