הקב"ה נפרע גם מן העבודה זרה עצמה
רבי יוסי מקשה על מה שביאר רבי חייא שרועי הצאן היו חשובים כעבודה זרה בעיני המצרים, שהרי הקב"ה נפרע גם מן העבודה זרה עצמה.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי ושאל לרבי חייא, וְהָא תָנֵינָן - והרי למדנו, כְּמָה דְאִתְפְּרַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאִינּוּן דְּפַלְחֵי לַעֲבוֹדָה זָרָה, הָכִי אִתְפְּרַע מֵעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ - שכשם שנפרע הקדוש ברוך הוא מאותם שעובדים לעבודה זרה, כך נפרע גם מעבודה זרה עצמה. ואם כן קשה, וְכִי יוֹסֵף עָבִיד לְאַחוֹי - וכי יוסף עושה לאחיו שיהיו עֲבוֹדָה זָרָה על ידי שעשאם רועי צאן, הרי הקב"ה נפרע גם מן העבודה זרה עצמה. אָמַר לֵיהּ רבי חייא והשיב לרבי יוסי , לָא עָבִיד יוֹסֵף לְאַחוֹי - לא היתה כוונת יוסף בזה שיהיו אחיו חשובים על ידי שייעשו עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא יוסף עָבִיד לוֹן לְשַׁלְּטָאָה עַל עֲבוֹדָה זָרָה דִילְהוֹן וּלְאַכְפְּיָא עֲבוֹדָה זָרָה דִילְהוֹן תְּחוֹת יְדַיְיהוּ, וּלְרַדָּאָה לוֹן בַּמַּקֵּל - עשה אותם שישלטו על הצאן שהוא העבודה זרה שלהם, כדי לכפות את העבודה זרה שלהם תחת ידיהם, ולרדות אותם במקל.
כיון שביאר רבי חייא שעל ידי שהיו השבטים רועי צאן שלטו והכניעו את העבודה זרה של המצרים, מוסיף שעל ידי זה שלטו על כל מצרים.
ומוסיף רבי חייא, אָמַר יוֹסֵף בלבו, אִי יִשְׁלְטוּן אַחַי עַל עֲבוֹדָה זָרָה דִילְהוֹן, כָּל שֶׁכֵּן דְּיִשְׁלְטוּן עַל גַּרְמַיְיהוּ - אם ישלטו אחיי על העבודה זרה שלהם, כל שכן שישלטו על המצרים עצמם, וּבְגִין כָּךְ - ומשום כך אוֹתִיב לוֹן בְּמֵיטַב אַרְעָא - הושיב יוסף את אחיו בארץ רעמסס שהוא מיטב ארץ מצרים, כדי שישלטו על העבודה זרה שלהם, ועל ידי זה וְאַשְׁלִיט לוֹן עַל כָּל אַרְעָא - והשליט אותם על כל ארץ מצרים. כי השליטה על העבודה זרה שלהם היא השליטה על השר שלהם שממנו מגיע השפע למצרים, וכאשר הם שולטים עליו מגיע תחילה מיטב השפע לישראל, ורק המותר מגיע על ידם לשאר מצרים, נמצא שעל ידי שהיו שולטים על העבודה זרה שלהם היו שולטים על כל מצרים.
