הפורש מן התורה דוחה את השכינה למקום צר ונופל בידי החיצונים

וְאולם כַּד בַּר נָשׁ אַסְטֵי מֵאָרְחוֹי דְאוֹרַיְיתָא - כשהאדם נוטה מדרכי התורה, ואינו שומר על מצוותיה, וְאִתְרַפֵּי מִנָּהּ - ומרפה עצמו מלעסוק בתורה, כְּדֵין - אזי 'צַר כֹּחַ כֹּה', כלומר, כוח השכינה הנקראת 'כה' נעשה צר. ומבאר מדוע נעשה כח השכינה צר, בְּגִין דְּהַהוּא רַע דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא - משום שאותו היצר הרע, העומד לשמאלו של האדם, שַׁלִּיט עֲלֵיהּ דְּבַר נָשׁ - שולט על האדם, וְדָחֵי לֵיהּ לְהַאי כֹּה לְבַר - ודוחה את השכינה הנקראת כה לחוץ, עַד דְּדָחִיק לֵיהּ אֲתַר בְּעָקוּ - עד שנעשה מקומה של השכינה צר ודחוק מן הצרות הבאות עליה מן הצד השמאלי, ושוב אין השכנה יכולה לשמור אותו מן השטן. וזהו ביאור הכתוב, 'התרפית' מדברי תורה, אז 'ביום צרה' - מגביר הוא את כחות הרע שבשמאל, ובזה 'צר כח כה', שכח השכינה הנקראת 'כה' נעשה צר ואינה יכולה להגן עליו.