המתאבל עם השכינה ישמח איתה בגאולתה

לאחר שביאר עד כמה יש להתאבל על גלות השכינה, יחזק את הדברים, ומזה יבוא לפרש את הפסוק שפתח בו 'שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה'.

וּבְגִין כָּךְ אִתְאַבְּלוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי - ומשום כך התאבלו העליונים ותחתונים בשעת חורבן בית המקדש, עַל דְּאִתְיְיהִיב שָׁלְטָנוֹ לְהַאי קֵץ דִּשְׂמָאלָא - משום שניתן השלטון לזה הקץ השמאל מלכות דקליפה לשלוט על קץ הימין שהוא השכינה. וּבְגִין כָּךְ, כֵּיוַן דְּמַלְכוּ קַדִּישָׁא מַלְכוּת שָׁמַיִם אִתְכַּפְיָא - ומשום כך, שכיוון שמידת המלכות דקדושה הנקראת 'מלכות שמים' נכפפה תחת מלכות דקליפה, וּמַלְכוּת חַיָּיבָא אִתְגַּבַּר - ומלכות הרשעה של הקליפה התגברה לשלוט עליה, אִית לֵיהּ לְכָל בַּר נָשׁ לְאִתְאַבָּלָא עִמָּהּ וּלְאִתְכַּפְיָא עִמָּהּ - יש לו לכל אדם להתאבל עם מידת המלכות ולהיות עמה בשפלות. ומשום טעם נוסף יש להתאבל עם השכינה, וּבְגִין דְּכַד אִיהִי יִזְדַּקְּפָא, וְעַלְמָא יִתְחַדֵּי - משום שכאשר המלכות תתרומם משפלותה, והעולם ישמח לעת הגאולה, יִתְחַדֵּי אִיהוּ בַּהֲדָהּ - ישמח גם הוא יחד עמה. דִּכְתִיב - שהרי כתוב 'שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ', שכל המתאבל עם המלכות בהיותה מושפלת, יזכה לשמוח עמה כאשר תתרומם ותיגאל.