היסוד נקרא גבאי צדקה
לאחר שביאר את הפסוק, חוזר לבאר פנימיות ענין ההשפעה מן היסוד לעולמות הנפרדים שעל ידי המלכות.
המלכות מקשרת הכל עם עולם האצילות
תָּא חֲזֵי - בוא וראה, מַלְכוּת שָׁמַיִם, שהיא המלכות של עולם אצילות, אִיהִי בֵּי מַקְדְּשָׁא - היא נקראת בית המקדש, כיון שבתוכה שורה האור של הספירות הקדושות העליונות. וכשם שהעבודה בבית המקדש היתה לקשר הגשמיות עם הרוחניות, כך היא גם עבודת המלכות שהיא לְקַיְימָא כָּל מִסְכְּנֵי בְגוֹ צִלָּא דְשֵׁרוּתָא דִשְׁכִינְתָּא - לקיים את כל העניים בתוך הצל של קורת השכינה, כלומר, לייחד את העולמות הנפרדים שהם בבחינת עניים עם עולם האצילות שהוא עולם האחדות.
ועכשיו מבאר מאין ממשיך היסוד את השפע.
היסוד נקרא גבאי צדקה
וְצַדִּיק דָּא - זה שהוא היסוד, אִיהוּ אִקְרֵי - הוא נקרא 'גַּבָּאֵי צְדָקָה', כיון שהוא מקבל את שפע מן הספירות העליונות כדי לְמֵיחַן וּלְמֵיזַן לְכֹלָּא - לחון ולזון את כולם, והיינו כדי לחלק ולזון את העולמות התחתונים, כשם שגבאי צדקה מקבל מן העשירים וחלק לעניים. ומביא ראיה לזה, דִּכְתִיב בענין מידת היסוד 'פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים', הרי שהיסוד מפזר שפע שהוא מקבל מן הספירות שלמעלה ממנו, ומשפיעם לעולמות התחתונים שהם בבחינת אביונים. ואגב מוסיף, כי בְגִין כָּךְ - בגלל כן שהיסוד מקבל את כל השפע המגיע מן הספירות העליונות, לכן גַּבָּאֵי צְדָקָה בעולם הזה שהם מרכבה למידת היסוד, נָטְלֵי אַגְרָא לָקֳבֵיל כֻּלְּהוּ דְיָהֲבֵי צְדָקָה - נוטלים שכר כנגד כל הנותנים להם צדקה, כשם שהיסוד מקבל שפע מכל הספירות יותר, שנמצא שהיסוד מקבל יותר ממה שמקבלת כל ספירה בפני עצמה.
