גלות הספר תורה כגלות השכינה
אָמַר רַבִּי אַבָּא, הנה, שְׁכִינְתָּא כַּד אִתְגַּלְיָיא, הָכִי נַמֵּי מֵאֲתַר לַאֲתַר - גם כאשר גלתה השכינה, היתה הגלות בהדרגה ממקום למקום, עַד דְּאָמְרָה - עד שהגיעה למקום האחרון שגלתה לשם ואמרה 'מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים' וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם וְגוֹ' (ירמיה ט א), כי המקום האחרון שגלתה לשם היה המדבר. אוֹף הָכָא - אף כאן צריך שלא יגלו את הספר תורה מיד לבית הקברות, אלא בְּקַדְמִיתָא מִבֵּי כְנִישְׁתָּא לְבֵי כְנִישְׁתָּא - בתחילה גולה הספר תורה מבית כנסת לבית כנסת, לְבָתַר לְבֵי רְחוֹב - אחר כך גולה לרחוב העיר, לְבָתַר - ורק אחר כך גולה לבית הקברות הנרמז בפסוק 'בַּמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים', כי שם לנים אלו שהיו אורחים בעולם הזה ועכשיו עלו לעולם האמת.
