בעשיית מצוה מתייחדים תפארת ומלכות
על ידי התעוררות שורש המצוה בתפארת ובמלכות, נמצא שתפארת ומלכות מתייחדים.
וְעל ידי זה שמעורר עושה המצוה את שורש המצוה שבתפארת ובמלכות, עָבִיד שְׁלָמָא לְעֵילָּא וְתַתָּא - עושה שלום למעלה ולמטה, כלומר שתפארת שהיא מלמעלה ומלכות שהיא מלמטה מתייחדים יחדיו, כי הארת המצוה באה על ידי שמתייחדים איברי המצוה ההיא שבתפארת ובמלכות. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר - כמו שנאמר (ישעיה כז ה) 'אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי', 'או' מלשון 'אם', אם יאחז האדם 'במעוזי' שהוא התורה, כלומר אם יעסוק אדם בתורה ויקיים מצוותיה, אז 'יעשה שלום' למעלה ולמטה, שהוא יחוד התפארת עם המלכות שנעשה על ידי היסוד הנקרא 'שלום' המתחבר ונמצא אצל התפארת והמלכות, וזהו פירוש כפל הלשונות בכתוב 'יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי' לְעֵילָּא - למעלה בתפארת, 'שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי' לְתַתָּא - למטה במלכות. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ דְּעָבִיד פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא - אשרי חלקו של אותו בן אדם שעושה מצוות התורה.
