בני ישראל הם דוגמת ספירת חכמה ממש
ועתה מסיים לבאר הטעם למה הפדיון נעשה דווקא במלכות, ולא בחכמה.
בני ישראל הם דוגמת ספירת חכמה ממש
ושואל, מַאי טַעְמָא - מה הטעם שהפדיון לא נעשה בשורשו בחכמה, אלא בהתפשטותו למלכות. ומשיב, בְּגִין דְּקֹדֶשׁ אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה דְכָל דַּרְגִּין - בגלל שהמדרגה הנקראת 'קדש', שהיא חכמה, היא סוד עליון של כל המדרגות, והיינו שהיא מקום סתום. מַה הַהוּא קֹדֶשׁ אִיהוּ סָלִיק עַל כֹּלָּא - ומה החכמה שהיא קודש ועולה על כולם, וְאִית לֵיהּ לְבַר קֹדֶשׁ אַחֲרָא לְתַתָּא דְקָיְּימָא תְּחוֹתֵיהּ - ויש לו מבחוץ מדרגת קודש למטה שעומדת במקומה, והיינו מלכות, וְקָאֵים בְּחוּשְׁבָּנָא וּבְמִנְיָין - ועומדת בסוד חשבון ומנין. אוֹף הָכִי - כמו כן בני יִשְׂרָאֵל אִינּוּן קֹדֶשׁ - הם קודש, ומושרשים בחכמה הנקראת קודש, כדוגמא של מעלה, דִּכְתִיב - שכתוב, 'קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהו"ה' והיינו שנשמתם נמשכת מן החכמה, וכמו שבחכמה אין פדיון, ונעשה הפדיון במלכות, משום שיש סכנה של אחיזת החיצונים, אף ישראל אינם צריכים פדיון מצד נשמתם המושרשת בחכמה, אלא מצד התפשטות הנשמה בסוד מלכות, שהוא גוף, וְאִינּוּן יַהֲבֵי קֹדֶשׁ אַחֲרָא - ובני ישראל נותנים קודש אחר, העומד לחשבון, והיינו השקלים, כדי שיהא פּוּרְקָן דִּלְהוֹן, דְּקָיְימֵי בְּחוּשְׁבָּנָא - פדיון שלהם במקום שקיים מספר וחשבון.
וְרָזָא דָא - וסוד הדבר הוא, בני יִשְׂרָאֵל אִינּוּן אִילָנָא דְּקָיְּימָא לְגוֹ - הם אילן העומד בפנים, דהיינו תפארת היונק מחכמה, פּוּרְקָנָא - פדיונם, נעשה על ידי קֹדֶשׁ אַחֲרָא קָיְּימָא לְבַר, וְסָלִיק לְחוּשְׁבָּנָא - קודש אחר העומד בחוץ, אשר יש בו חשבון, והוא המלכות, וְאָגִין דָּא עַל דָּא - ומגן פדיון זה של המלכות, על ישראל הדבקים בתפארת, ששורשם מן החכמה. אָזְלוּ - הלכו התנאים זה מזה.
