במצרים נמשך הנהר הראשון מגן עדן
במאמר זה יבואר פנימיות ענין ירידת אברהם למצרים. תחילה יבאר, כי אברהם ירד למצרים כדי לראות ולהשיג את הבחינות של הקדושה שבהם נאחזות הקליפות שעיקרן במצרים. ואחר כך יבאר רבי אלעזר, שכאשר ירד אברהם למצרים הקריב גם את גופו להתדבק בהקב"ה כדי להינצל מן הקליפות השורות שם. ורבי יהודה יוסיף, כי מאחר ולא ביקש רשות מן השכינה שהיתה הולכת תמיד עמו לירד למצרים, לכן נגזרה על בניו גלות במצרים ארבע מאות שנה, ולכן הצטערה שרה בלילה ההוא.
'וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ' (בראשית יב י). שואל, מַאי טַעְמָא - מה הטעם שירד אברהם אבינו לְמִצְרַיִם דווקא. ומשיב, אֶלָּא, בְּגִין דְּשָׁקִיל - כיון ששקולה ארץ מצרים לְ'גַן יְהֹוָה' שהוא הגן שנטע ה' בעדן, דִּכְתִיב אצל סדום ועמורה קודם שנהפכו (שם יג י) שהיו 'כְּגַן יְהֹוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם', הרי שארץ מצרים שקולה כגן ה'. והטעם שארץ מצרים שקולה כגן ה' הוא, דְּתַמָּן שָׁקִיל וְנָחִית חַד נַהֲרָא דְּאִיהוּ לְיָמִינָא - כיון שבמצרים נוטל ויורד נהר אחד מארבעת הנהרות שהיו יוצאים מעדן, והוא הנהר הראשון והמובחר מכולם שהיה הולך לצד ימין, דִּכְתִיב (שם ב יא) 'שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֶת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב', והוא נהר הנילוס הנקרא 'פישון', אשר קודם בואו למצרים הוא סובב את ארץ החוילה. ולכן היתה מצרים שקולה כגן ה', כיון שהיה אצלה הנהר הראשון והמובחר היוצא מגן עדן.
