בלא תשובה לא יועיל לו

יבאר עתה שמה שמתכסית השכינה ועולה למקום הכתר אין מועיל רק לשבים בתשובה, ובעבירות שבין אדם לחבירו אין מתכפר לו עד שירצה את חבירו, ובלא תשובה לא יועיל לו.

וְחוֹבִין דְּאִתְגַּלְּיָיא דְּעָבַד לוֹן - והעוונות המגולים שעשה האדם, וכן העוונות שבין אדם לחבירו [שאין יום הכיפורים מכפר עליהם עד שירצה את חבירו] עליהם אִתְּמַר - נאמר (משלי כח יג) 'מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם'  - היינו שלא יוכל לכסותם באופן שלא יוכל לשלוט בהם הס"מ, שבעוונות המגולים צריך לתקן מה שעיוות, ואין מועיל להם כיסוי השכינה דִּשְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דְּכֶּתֶר אִיהִי עָלְמָא דְּאִתְכַּסְּיָא - שבעת שהשכינה מתעלמת לבחינת הכתר אז היא 'עלמא דאתכסיא', וְאוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין - ואמרו חכמי המשנה, דְּצָרִיךְ בַּר נָשׁ לְחַבָּרָא לָהּ לְהַהוּא אַתְרָא - שצריך האדם במעשיו לחברה לעולם ההוא המכוסה שהוא הכתר, ואז בְּהַהוּא זִמְנָא - באותו הזמן שהשכינה עולה אל הכתר מָטֵי זִמְנָא דְּרַחֲמֵי, וְאַעְבַּר דִּינָא - מגיע זמן הרחמים המתעורר מן הכתר, ומעביר את הדין מן האדם, ולכן אין אחיזה לס"מ בחטאים בין אדם למקום, וּבְגִין דָּא והיות שמתעורר באותו הזמן רחמים על בני ישראל, רוצה הקדוש ברוך הוא שידבקו במידותיו, ולכן לְחַבְרֵיהּ אָמַר לְזַכָּאָה לֵיהּ בְּעֵדוּתֵיהּ - ציוה אותם ואמר, שהיודע עדות לחבירו יעיד כדי לזכותו, כדרך שהמלכות מעידה לזכות ישראל השבים בכל ליבם, אֲבָל לְרָשָׁע וכן למינים ואפיקורסים שאינם שבים בתשובה, המלכות מעידה לחובתם כי אינה מעוררת רחמים רק לשבים בתשובה, ולכן אֵין מְזַכִּין לוֹ - לרשע אלא מעידים לחובתו.