בואר הפסוק 'פזר נתן לאביונים'

על פי מה שהתבאר בענין השפעת היסוד יבואר הפסוק 'פזר נתן לאביונים'.

הכל מצפים להשפעת היסוד

וְכַמָּה אִינּוּן דִּמְצַפָּאן לְאִתְשַׁקְּיָיא וּלְאִתְּזְנָא מִתַּמָּן - וכמה הם המצפים לשתות ולזון משם, כלומר כל בני העולם מצפים להשפעת היסוד, כיון שחיות כל העולם באה משם, ואפילו שהשפע מגיע דרך החיות שבמרכבה. והטעם, שבלא השפעת היסוד אל המלכות, לא יקבלו התחתונים שום שפע, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר - כמו שאמר הכתוב (תהלים קמה טו) 'עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ', שמשמעו, שעיני הכל ישברו אליך שהוא היסוד. ובזה יבואר הפוסק 'פזר נתן לאביונים', וּבְגִין כָּךְ - ובגלל כן, מפרש הפסוק 'פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים', וכוונתו לומר שהשפע בא לעולם על ידי היסוד. כי 'פזר' דָּא - זהו בחינת צַדִּיק שהוא היסוד שהשפעתו באה לעולם על ידי הפיזור הנעשה על ידי המלכות. והוא 'נתן לאביונים' - משפיע לבני העולם שהם בבחינת אביונים החסרים ותאבים להשפעת היסוד.

וממשיך לבאר המשך הפסוק 'צדקתו עומדת לעד'.

על ידי השפעת היסוד הוא מתייחד עם המלכות

וממשיך הכתוב לומר, שעל ידי 'פזר נתן לאביונים', כלומר על ידי השפעת היסוד לבני העולם, 'צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד'. ומפרש, 'צדקתו' דָּא - זהו בחינת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שהיא המלכות. ועל ידי השפעת היסוד היא 'עומדת לעד', דִּבְגִין כָּךְ - כי בגלל כן שהיסוד משפיע את שפעו לעולם דרך המלכות, אִיהִי קָיְימָא בְּרָזָא דִשְׁלָם - היא עומדת קשורה עם היסוד שהוא בסוד 'שלום', ולכן עומדת המלכות בְּקִיּוּמָא שְׁלִים - בקיום שלם. כלומר, מאחר ושפע היסוד עובר דרך המלכות, לכן מתקשר היסוד עם המלכות, ועל ידי התקשרות המלכות עם היסוד, מקבלת המלכות עמידה וקיום מכח היסוד.

ומבאר הקשר שיש לפסוק הבא אחריו 'רשע יראה וכעס'.

מלכות הרשעה מקנאה במלכות דקדושה

ומה שכתוב בהמשך המזמור 'רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס' (שם קיב י), דָּא - זה רומז על מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שרואה איך המלכות דקדושה מקבלת את השפע מן היסוד, וכועס על כך שאינו מקבל מן השפע כלום.