זוהר יומי - אפילו כשהשיגו בני ישראל את הספירות עליונות, עיקר מקום יניקתם הוא ממידת מלכות

ומוסיף רבי חייא, כֵּיוָן דְּקָרִיבוּ לוֹן יַתִּיר - כיון שהתקרבו בני ישראל אל הקדוש ברוך הוא יותר והגיעו להר סיני לקבל את התורה, לאחר שכבר קישר אותם עם מידת מלכות במצרים, עָיֵּיל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדַרְגִּין אָחֳרָנִין - הכניס אותם הקדוש ברוך הוא במדריגות אחרות, והשיגו את כל הספירות העליונות, וְאִתְחַבַּר דְּכוּרָא בְּנוּקְבָא - ומכל מקום עיקר יניקתם הוא עדיין על ידי שמתחברים בחינת זכר - תפארת עם בחינת נקבה - מלכות, וּכְדֵין - וגם אז הם בבחינת מַצָּה - מלכות, כי עיקר יניקתם הוא על ידי מידת מלכות. ומוסיף, כַּד אִתְחַבְּרַת בִּדְכוּרָא - וכאשר מתחברת מידת מלכות בזכר - בתפארת, אִקְרֵי 'מִצְוָה' - נקראת 'מצוה' דהיינו מצה בְּתוֹסֶפֶת אות וא''ו, כלומר, 'מצה' הוא בסוד מלכות, ואות ו' רומז למידת תפארת שמתייחד עמה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב - וזהו שכתוב (דברים ל יא) 'כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת' שפירושו, כי מידת מלכות הנקראת 'זאת' כשמתייחדת עם תפארת תיקרא 'מצוה', בְּגִינֵי כָּךְ - ולכן, בחינת מַצָּה הוא בְּקַדְמִיתָא - בתחילה, כאשר המלכות היא בסוד עני, וּלְבָתַר - ואחר כך כשמתחברת עם בחינת תפארת, הוא בבחינת מִצְוָה בתוספת אות ו'.

עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי - בתוך כך שהיו הולכים רבי חייא ורבי יוסי בדרך, שָׁמְעוּ חַד קָלָא דְּאָמַר - שמעו קול אחד שאומר, טוּפְסְרָא דְּקַטְנּוּן עֲקִימָן בְּאוֹרְחָא סְטוּ לְעֵילָא, לָא תֶּחֱתוּן בְּקוּסְטְרָא דְּקִטְרָא דִלְתַתָּא - לוחמי מלחמת התורה תעקמו את דרככם ונטו מדרך הישר ותעלו למעלה, ולא תרדו לדרך קצרה שיש למטה, כיון שהיו בדרך ההוא ליסטים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לרבי חייא, ממה ששמענו רק קול ולא ראינו שום אדם שיאמר דבר זה, שְׁמַע מִינָהּ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְנַטְרָא אוֹרְחִין - נשמע מזה שהקדוש ברוך הוא רוצה לשמור את דרכינו, ולכן סְלִיקוּ לְעֵילָא וְעָאלוּ בְּחַד טוּרָא בֵּין טִנָּרִין תַּקִּיפִין - עלו למעלה ונכנסו בהר אחד בין סלעים חזקים וחדים, כדי להיחבא מן הליסטים, ואָמְרוּ רבי חייא ורבי יוסי, הוֹאִיל וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא בְּאוֹרְחָא דָא - שהואיל והקדוש ברוך הוא רוצה שנלך בדרך זה, שהרי הזהיר אותנו שלא נלך בדרך אחר, אם כן בוודאי מִלָּה נֶחֱמֵי אוֹ נִיסָּא אִתְרְחִישׁ לָן - נראה בדרך זו איזה דבר חידוש, שאם היינו הולכים בדרך אחרת לא היינו זוכים לזה, או יתרחש לנו נס, כי בדרך אחרת ישנם ליסטים.