אף על פי שאברהם ירד למצרים בכוונה טובה, מכל מקום נענש על כך שירד בלי נטילת רשות.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, תָּא חֲזֵי - בוא ראה, שאף על פי שאברהם אבינו התכוון לטובה בירידתו למצרים, מכל מקום כֵּיוָן דְּנָחַת אַבְרָהָם לְמִצְרַיִם בְּלָא רְשׁוּ - משום שירד אברהם אבינו לארץ מצרים בלי קבלת רשות מן הקדוש ברוך הוא , אִשְׁתַּעְבִּידוּ בְּנוֹי בְּמִצְרַיִם אַרְבַּע מְאָה שְׁנִין - השתעבדו בניו במצרים ארבע מאות שנה. ומביא רבי יהודה ראיה שהירידה למצרים היתה בלי רשות, דְּהָא כְּתִיב (בראשית יב י) 'וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרָיְמָה', ומשמעו שירד מעצמו למצרים, וְלָא כְּתִיב 'רֵד מִצְרָיִם', שמשמעו שהקדוש ברוך הוא נתן לו רשות לירד למצרים. ומוסיף, כי משום שירד אברהם למצרים ללא רשות, וְאִצְטָעַר כָּל הַהוּא לֵילְיָא בְּגִינָהּ דְּשָׂרָה - לכן הצטער כל אותו הלילה בגלל שרה שנלקחה אל בית פרעה. כלומר, שרה היתה כנגד בחינת המלכות, שכיון שהיה אברהם דבוק בה ירדה השכינה עמו למצרים ולא עזבה אותו, אבל מאחר שלא נטל רשות ממנה והביאה בגלות במצרים, על כן הצטערה השכינה בזה, וכנגד זה הצטערה שרה בבית פרעה.