אברהם היה שומר על טהרת מאכליו ומשקיו

תָּא חֲזֵי - בוא וראה, כָּל מַה דְּאָכִיל - שאוכל אַבְרָהָם, בְּטָהֳרָה אִיהוּ קָא אָכִיל - הוא אוכל, שהיה שומר שלא יִטמאו המאכלים והמשקים. וּבְגִין כַּךְ - ובגלל כן, אַקְרִיב קַמַּיְיהוּ וְאָכְלֵי - הקריב את המאכלים לפני המלאכים ואכלו, כלומר, כיון שהיו מאכליו ומשקיו טהורים היו יכולים המלאכים לאכול מהם.

וְנָטִיר אַבְרָהָם בְּבֵיתֵיהּ - ושומר היה אברהם בתוך ביתו, על דַּכְיָא וּמְסָאֲבוּתָא - הטהרה והטומאה, דַּאֲפִילּוּ בַר נָשׁ דְּאִיהוּ מְסָאֵב - שאפילו איש שהוא טמא, לָא יָכִיל לְקָרְבָא לְבֵיתֵיהּ - לא היה יכול להתקרב לביתו של אברהם, כְּדֵין יְדַע אַבְרָהָם דְּהָא מְסָאֵב אִיהוּ - אז ידע אברהם שהאיש הזה טמא הוא, וַעֲבִיד (נ"א לא הוה משמש בביתיה, עד דעביד) לֵיהּ טְבִילָה, - ועשה לו טבילה, ונטהר מיד אם היה טמא בטומאת קרי, אוֹ אם היה טמא בטומאה שצריך להמתין שבעה ימים כדי להיטהר, עֲבִיד לֵיהּ לְנַטְּרָא שִׁבְעָה יוֹמִין כִּדְקָא חָזֵי לֵיהּ בְּבֵיתֵיהּ - עשה לו שישמור הטמא וימתין שבעה ימים כראוי לו בביתו, ואחר כך היה טובל, ורק לאחר טהרתו היה בא לביתו של אברהם, וְהָכִי הוּא וַדַּאי - וכן הוא ההלכה בוודאי, שטמא קרי טובל מיד, וטמא זב טובל לאחר שבעה ימים, וכמו שהולך ומבאר.