'תענית אסתר' ו'יום הפורים' - מסוגלים לקבלת התפילות

זה לשון הספר הקדוש קב הישר (סימן צ"ז): "ולכן היושבי כפרים צריכין ג"כ להיות בחבורה קדישא בבית הכנסת ביום תענית אסתר, כי יום זה הוא מסוגל מאוד שיקובל תפלתינו בזכות מרדכי ואסתר, וכל מי שצריך רחמים על איזה דבר שהוא צריך להתפלל יקח פנאי לעצמו ביום התענית אסתר ויאמר תחלה מזמור כ"ב בספר תהלים "אילת השחר. ודרשו רז"ל דאסתר היתה נקראת אילת השחר.

ואח"כ ישפוך שיחו לפני ה' ויבקש בקשתו ויזכיר זכות מרדכי ואסתר אשר בזכותם יעתר לו הקב"ה ויפתח לו שערי רחמים ותקובל תפלתו ברצון... 

צריכין אנו להזכיר זכותן של מרדכי ואסתר כי יום תענית אסתר ויום פורים הם ימים של רצון ואהבה, לכן טוב להתפלל ביום תענית אסתר ושומע תפלה יקבל ברחמים וברצון את תפלתינו אמן עכ"ל.
עוד אמרו צדיקים: "בימי פורים יש הבטחה שכל תפילה מתקבלת, שהרי ישנו כלל בפורים שכל הפושט יד נותנים לו, וכמו שאנו מתנהגים למטה כך מתנהגים עמנו למעלה. לכן כפי שאנו איננו משיבים אף אחד ריקם ונותנים צדקה לכל דורש בלי לבדוק ולדקדק אחריו אם עני הגון הוא אם לאו, כך בשמים אין מדקדקים אחרי האדם המתפלל, אם ראוי הוא אם לאו. אם הגון הוא או רשע, אלא כל הפושט יד בתפילה נותנים לו מבוקשו".
איתא בגמרא (מגילה ז, א): אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר "קיימו וקבלו" – קיימו למעלה מה שקבלו למטה.
אומרים בשם הרה"ק בעל ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר: הנה צדיקים הקודמים הגידו כי בפורים יכולים להיוושע עוד יותר מיום הכיפורים, כי איתא "כל הפושט יד נותנים לו" (סי' תרצד סעי' ג'), ולכן כאשר מבקשים בני ישראל דבר מן השמים ביום הזה, אין יכולים לסרב לנו. עד כאן דבריהם. ונראה שיצא זאת להם, ממה שאמרו ז"ל "קיימו למעלה מה שקיבלו למטה", היינו שכמו שלמטה קבלו בני ישראל ליתן לכל הפושט יד, כן בשמים קיימו על עצמם מה שקבלו למטה, שכל הפושט יד כלפי מעלה ביום הזה ממלאין לו את כל משאלותיו... עכ"ד.