רק ע"י שמירת שבת תוכל לקיים מצות צדקה
ויום השביעי שבת לה׳ אלקיך (כ. י).
יש לרמז בזה דבר נאה, והוא דהנה ידוע קושיית המפרשים איך יכולים לקיים מצות צדקה הלא כתוב (חגי ב, ח) לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה', ואם כן אין הכסף של האדם, וראיתי מתרצים, דהנה אמרו חז״ל (בשבת קיט:) כל המתפלל וכו׳ ואומר ויכולו וכו׳ כאלו נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית, וא״כ, כיון שנתן לנו השי״ת מצוה כזאת״ שעל ידה אנו נעשים שותפים במעשה בראשית, וא״כ שותפים אנו גם להכסף והזהב, ולכן באמת אנו יכולים לקיים מצות צדקה כדת וכדין, מבואר, שאין יכולים לקיים מצות צדקה אלא בשמירת שבת, והנה אמרו חז״ל במסכת ראש השנה (ה׳ ע״ב) ״ה׳ אלקיך״ — אלו צדקות ומעשרות, פירש״י שכתוב בהם שם זה, אצל צדקות כתוב (דברים כד, יג) ״ולך תהיה צדקה לפני ה׳ אלקיך״ וגו׳ עיי״ש.
ובזה יש לפרש הפסוק שלפנינו בדרך רמז, ״ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת״, ואז ״לה׳ אלקיך״ שזהו צדקה אז — תוכל לקיים מצות צדקה. כלומר שמצות ה׳ אלקיך שהוא צדקה אין יכולים לקיים אלא בקיום ויום השביעי שבת ע״י שמירת שבת, והבן.
