עפ"י רוב זכרים חיים יותר מנקיבות

כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וגו' (כא, ב).
בטעם הקדמת האם לאב, ביאר רבינו ה'אבן עזרא' 'כי הזכר חי יותר מהנקבה, ברוב' - דעפ"י רוב זכרים חיים יותר מנקיבות וא"כ אמו מתה קודם לאביו, כך שהכהן נזקק להיטמא לאמו טרם נטמא לאביו.
ומקשים העולם דמה יענה למה שכתוב לקמן (פסוק יא) בכהן גדול לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא והיה צריך ג"כ להקדים אמו.
והגאון רבי יעקב געזונדהייט זצ"ל בעל תפארת יעקב מרבני וורשא, ביאר באופן נפלא שהרי כהן גדול אינו מתמנה בחיי אביו, שאילו היה אביו קיים, לא היה הבן נעשה כהן גדול. שהרי בדרך כלל יורש את מקום אביו (תורת כהנים אחרי ח, ה).
אלא שרק אחר מיתת אביו, מתמנה מיד בנו בהכרח לא תהיה אחר מיתת האם. שכן אמו, או שכבר מתה או שתמות אחר אביו שנפטר זה עתה עם התמנות הבן לכהונה גדולה.
ובזה ביאר גם מה שהזכירו במשנה (מכות יא, א) שאמותיהן של כהנים גדולים היו מספקות לרוצחים מחיה וכסות. ולמה לא הוזכרו אבותיהם, כי אין להם אב שידאג להם, אלא רק אֵם.