סגולת ימי חודש ניסן הבאים עלינו לטובה
מעלה יתירה לימים נשגבים אלו, כתב השלה"ק עה"פ (שמות יב, ב) "החודש הזה לכם ראש חדשים", וז"ל: "כלומר החודש כולו הוא ראש חדשים, כי כל יום ויום הוא כראש חודש" עכ"ל.
וכן כתב הרה"ק בעל הבני יששכר בספרו אגרא דכלה (פר' פקודי ד"ה ביום החודש) בשם הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זי"ע, שכל יום ויום משנים עשר הימים הללו (שמר"ח עד י"ב בו) מורה על חודש אחד מחודשי השנה הבאה, יום הראשון בו הוא כנגד חודש ניסן, השני הוא כנגד אייר וכן הלאה בשאר הימים.
ומביא שהרה"ק החוזה מלובלין זי"ע, היה כותב ברוח קדשו בכל יום ויום מה יהיה בכל חודש "כנודע הדבר בפרסום לחבורתינו קודש", ובאותה השנה שנתבקש לישיבה של מעלה (בט' באב שנת תקע"ה) לא כתב רק עד חודש מנחם אב. [ובספר יגל יעקב להגה"צ רבי חיים יעקב גוטליב ממישקאלץ זי"ע (פר' צו) מביא בשם הרה"ק בעל האמרי יוסף מספינקא זי"ע שכתב החוזה כל מה שיהיה עד חודש אב באותה שנה, וסיים כתיבתו: "עד כאן טוב, מכאן ואילך כולו טוב"].
ליסוד זה הוסיף הרה"ק רבי מנחם מנדל מקאסוב בספרו אהבת שלום (פר' בא) דבר נפלא בדרך העבודה, דהנה בכל ר"ח אם הוא מנצלו כראוי אזי גם שאר החודש יהיה כתיקונו שהעיקר תלוי בהתחלה - דגופא בתר רישא גריר, וחודש ניסן ראשון הוא לכל החודשים בדבר זה שאם מתנהג בימים אלו כראוי, מסוגל הוא להשפיע לכל השנה התנהגות ראויה עכ"ד.
וזהו שאמרו צדיקי הדורות, שימים אלו מסוגלים מאוד לתשובה, וכמו שפירשו "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח" (פסחים ו.) דהיינו שצריך האדם לדרוש, לפשפש במעשיו ולהתכונן בתשובה לפסח.
ולא זו בלבד שצריך להתכונן לפסח, אלא אף ימים אלו בעצמם מסייעים לאדם לחזור בתשובה, וזמן זה מסוגל מאוד לכך וכדכתב בספר שם משמואל (ויקרא - שנת תרע"א) והא לך לשונו הטהור: "עשרה ימים אלו (-י' ימים הראשונים של חודש ניסן) הם כנגד עשרת ימי תשובה, וכמו ששם הם עשרה עמקים היינו לבוא לעומק הלב יום אחר יום עד הנקודה הפנימית, כמו כן עשרה ימים אלו שנאמר (שמות יב, כא) "משכו ידיכם מע"ז" - ובכלל ע"ז כל הרצונות שלא לה' המה - בכל יום ויום להשגיח היטב על יחוד המעשה לה', יום אחר יום עד הנקודה הפנימית שבלב, וזה היה עבודתם בעשרה ימים אלו" עכ"ל.
ומסיים השם משמואל – "וכן נשאר זה לדורות – ולעומת טהרת הלב ויחוד המעשה שבימים אלו, זוכין אח"כ להארה אלקית בימי הפסח" עכ"ד.
וגדולה מזו כתב הרה"ק רבי לייב'ל אייגר מלובלין זי"ע בספרו תורת אמת שימי חודש ניסן גדולים יותר מימי אלול על אף שהם ימי רחמים ורצון, ומטעים זאת בהסבר נפלא, שכל המועדים קדושתן נובע מן התורה הקדושה, חג שבועות – עיקרה ניתקן משום שביום זה זכו לקבל התוה"ק, וכן שאר המועדים ניתנו לאחר מתן תורה, משא"כ לחג הפסח זכו בני ישראל במצרים בעת שהיו משוקעים במ"ט שערי טומאה, ואף שלא היו זכאים וראויים לצאת ממצרים ריחם עליהם השי"ת והוציאם מעבדות לחירות, ולפיכך גדולה ימי חג המצות טפי משאר המועדים כי אז זכו בני ישראל לחסד עליון שלא היו ראויים לכך.
"וכמו"כ בכל שנה ושנה מתעוררת בחינה זו, שהקב"ה מרחם על פליטת עמו בית ישראל ומוציאם מעבדות לחירות, וכל יהודי באיזה מצב שיהיה, יכול לצאת משערי טומאה שנקלע אליהם ולזכות לאור גדול" עכ"ד.
היוצא מדבריהם הק' שזמן זה מסוגל לחרטה על העבר ולתקן כל מה שחטא, וקבלה – על העתיד כנ"ל, כמו שמתנהג בימים אלו, כך משפיע הוא על כל ימות השנה.
