סגולת ומעלת שבת בראשית

מסופר, פעם אחת ישב הרה"ק רבי שלום מקאמינקא זצ"ל אצל הגאון בעל ה'ישועות יעקב' מלבוב זצ"ל, נכנס אצלם איש אחד וסיפר בבדיחות הדעת כי לאחרונה הכיר מנהג חדש בין חסידים. נזדמן לו לשבות בשבת-בראשית בין חסידי הרה"ק רבי רפאל מבערשיד זצ"ל וראה אותם רוקדים במשך כל השבת "שבת בראשית אלע אין איינעם" [=כולנו כאחד]", התפלא הגאון מלבוב, ואמר מילא אם אין עוסקים בתורה עוסקים בשירות ותשבחות, אבל לבלות כל השבת בדברים שלא נשמעו מעולם, אתמהה! השיב לו הרב מקאמינקא הלא הוא תוספות מפורש במסכת סנהדרין דף לז ע"ב ד"ה מכנף!

התוספות שם מצטטים מ"תשובת הגאונים" שמלאכי מעלה אומרים שירה בכנפיהם. ושש כנפים לאחד וכל כנף אומר שירה אחת ביום אחד מששת ימי החול, ובהגיע יום השבת אומרים המלאכים לפני המקום: רבש"ע, אין לנו עוד כנף לומר בו שירה! והקב"ה משיב להם יש לי עוד כנף אחד בארץ שאומר לפני שירה והם ישראל שנאמר (ישעי' כד, טז) "מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ", ואז נעשים המלאכים טפלים לישראל ואומרים שירה עמהם.

והנה הרי אמרו חז"ל (בר"ר א, ד) שהמלאכים נבראו ביום השני, ורק אז התחילו לומר שירה, נמצא שבשבת בראשית נותרה להם עוד כנף לומר בה שירה ולא הוצרכו להיות טפלים לישראל אלא היו שווים עמהם, ומכאן המקור לשירה זו של שבת בראשית כולנו כאחד... (אמרי פנחס השלם – נספחים, עמ' תקט"ז).

בספר דברי יחזקאל (פר' בראשית) כתב טעם נפלא מדוע נקראת שבת פרשת בראשית 'שבת בראשית', ולמה לא נקראת כן פר' נח או פר' לך 'שבת נח' או 'שבת לך', אמר מורי חמי הגה"ק ארי' דבי עילאי אבד"ק ווישניצא זלה"ה דהענין כך הוא, דבימים נוראים הקדושים כל אדם היה לו אז הרהור תשובה, וקיבל אז על עצמו איזה הנהגה טובה, כל איש לפי ערכו ומדריגתו, לכן נקרא 'שבת בראשית', שמזכירין להאדם שמה שעבר עבר, ומעתה מתחיל סדר חדש, וישתדל את עצמו שיהי' מעתה טוב עכ"ד.