סגולת ומעלת ימי חודש ניסן
כתב הרה"ק רבי לייב'ל אייגר מלובלין זי"ע בספרו תורת אמת שימי חודש ניסן גדולים יותר מימי אלול על אף שהם ימי רחמים ורצון, ומטעים זאת בהסבר נפלא, שכל המועדים קדושתן נובע מן התורה הקדושה, חג שבועות – עיקרה ניתקן משום שביום זה זכו לקבל התוה"ק, וכן שאר המועדים ניתנו לאחר מתן תורה, משא"כ לחג הפסח זכו בני ישראל במצרים בעת שהיו משוקעים במ"ט שערי טומאה, ואף שלא היו זכאים וראויים לצאת ממצרים ריחם עליהם השי"ת והוציאם מעבדות לחירות, ולפיכך גדולה ימי חג המצות טפי משאר המועדים כי אז זכו בני ישראל לחסד עליון שלא היו ראויים לכך.
"וכמו"כ בכל שנה ושנה מתעוררת בחינה זו, שהקב"ה מרחם על פליטת עמו בית ישראל ומוציאם מעבדות לחירות, וכל יהודי באיזה מצב שיהיה, יכול לצאת משערי טומאה שנקלע אליהם ולזכות לאור גדול" עכ"ד.
ובספה"ק תפארת שלמה (שבה"ג – ד"ה מצות תאכל) כתב, שבימי ניסן שישראל-קדושים, מכינים ומכשירים לבם לאביהם שבשמים – הרי זה גורם שירדו השפעות טובות מן שמיא לבני ישראל, כי האדם בעת שהוא משוקע ומלוכלך בחטא אזי כל ההשפעות גוזל הסט"א ח"ו - "והזמן גרמא בימי הרצון חודש ניסן להתפלל ג"כ על פרנסה".
וזהו מה שאמר רבא לתלמידיו במטותא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא (ברכות לה:), דלכאורה תמוה וכי תלמידיו של רבא היו מעובדי אדמה להיות להם טרדות בחדשים הללו בעסקים הללו, אך בא לרמז כי ביומי ניסן ותשרי עת לעשות לבקש ג"כ על פרנסה שלא יהיה להם טרדות כל השנה עכת"ד יעו"ש.
בקונטרס אמת ליעקב (פר' בא) בשם הרה"ק רבי יעקב צבי יאליש בעל מלא הרועים זי"ע, שבחודש ניסן כלולים כל החודשים, וממנו נשפעים בני, חיי ומזוני לכל השנה, ומרומז בתיבת (החודש הזה) לכ"ם שהוא ראשי תיבות ל'ב כ'בד מ'וח, והם כנגד בני חיי ומזוני, שכן החיים תלויים בלב, המזון מתעכל ע"י הכבד, והשפעת בנים באה מן המוח, עכ"ד.
וכעי"ז אמר הרה"ק רבי משה מקאזניץ זי"ע כי כמו שהבן ניזון מהאב, כן כל החודשים נמשכת השפעתם מחודש ניסן, ולכן ראשון הוא לחודשי השנה שהתחדשות והשפעות כל השנה נתחדש בניסן (דעת משה).
