סגולה נפלאה לקבלת התפילה בירח האיתנים

'אדון עולם' הוא שיר קדמון שנהגו מתקופות קדמוניות לאומרו קודם התפילה. בספר 'מטה משה' (עמוד העבודה בית הכנסת, ברכות ופסוקי דזמרה סימן לא) מובא – 'ואחר כך מתחיל השליח ציבור אדון עולם, והוא שיר נאה ומעולה. ומצאתי כתוב כל מי שמכוון בעת התחלת אדון עולם, כתב רבי יודא החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון, ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה וביום הכפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו. ועליו אמר שלמה המלך ע"ה ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ע"כ. ואפשר שמזה נתפשט המנהג שאומרים אותו קודם כל ברכה ותהלה'. מדבריו עולה ששיר זה כבר היה קיים בתקופת הגאונים.

בסידור שער הרחמים להג"ר פנחס המגיד מפאלאצק זצ"ל תלמיד הגר"א כתב שמטעם זה אנו מתחילין התפלה עם "אדון עולם" על פי דברי הגמרא (ברכות ז, ב) 'אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא אדון עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר ה' במה אדע כי אירשנה, אמר רב אף דניאל לא נענה אלא בשביל אברהם שנאמר ועתה שמע א-להינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען א-דני, למענך מבעי ליה אלא למען אברהם שקראך אדון'. ולכן כשאומרים 'אדון עולם' הרי נזכרת בזה זכותו של אברהם אבינו ע"ה שהוא הוא אשר קראו להקב"ה אדון. וכיון שאאע"ה תיקן תפלת שחרית ע"כ ראוי לקבוע את השם הזה בראש תפילתו של אבינו אברהם ע"ה.

ובהקדמה לספר שו"ת כנפי יונה מביא, שכשהמחבר ביקש הסכמה מהגר"א לסידורו ראה את הדברים, ואמר הגר"א כי אלמלא לא בא ספרו בדפוס אלא בשביל זה דיו, ע"כ. וידוע מה שאמר על כך מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל שנשאל מה ראה הגר"א להתפעל מפירוש כה קצר ופשוט, נענה ואמר שהגר"א אהב את האמת, ומה לי אמת גדולה או אמת קטנה, אם בעיקרו הוא דבר אמת צריכים לשמוח ולהתפעל ממנו כדבעי (וראה באריכות בספר ויחל משה – ביאורי תפילה).