סגולה נפלאה לפרנסה להיזהר מאיסור רבית
לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ (כג, כ).
בספר החינוך (מצוה שמ"ג) החמיר מאוד באיסור רבית, אף באבק רבית שהיא דרבנן, וזה לשונו: "ודרך כלל אמרו זיכרונם לברכה (ב"מ סט:) שלא אסרה תורה אלא רבית הבאה מיד לוה למלוה... ואף על פי שאמרו כן והוא האמת, ראוי לכל בעל נפש להתרחק מכל ענין שיש בו 'הערמת רבית', בכל כחו.
וכל המחזר ומבקש צדדים ליטול ריבית מישראל סופו מתרושש, וכמו שאמרו זכרונם לברכה (ב"מ עא.) שכל העוסק ברבית מתמוטט. גם אמרו (ב"מ עה:) שפרוטה של רבית גורמת לו לאדם לאבד כמה אוצרות של ממון" עכ"ל.
כיוצא בזה כתב בספר רב ייבי על הפסוק (תהלים פרק טו) "כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עשה אלה לא ימוט לעולם" וזה לשונו: "נראה לפרש בעזרת ה' יתברך, דהנה ביורה דעה סימן ק"ס סעיף י"ז, תלמידי חכמים שהלוו זה את זה דברים של מאכל, ונותן לו יותר על מה שלוה ממנו, עד חומש הרי זה מותר שהדבר ידוע שלא נתן לו אלא מתנה. ועוד בסעיף ו', אם משגר דורון קודם הלואה או אחר הלואה והוא מתנה מועטת ולא פירש בשביל רבית מותר. ועוד בסעיף ד' כתב רמ"א, מיהו אם לא היו המעות בידו דרך הלוואה רק דרך מכר מותר בכהאי גווני שנותן לו דרך מתנה כמבואר שם, עיי"ש. אבל באמת צריך אדם להרחיק אפילו ליתן דרך מתנה כשכוונתו בשביל רבית, הגם שהוא מותר עפ"י שולחן ערוך צריך לעשות גדר להרחיק עצמו מן הרבית. וזהו שאמר הכתוב "כספו לא נתן בנשך" היינו שלא נתן אפילו דרך מתנה כספו, אם היה כוונתו בשביל נשך, כדי להרחיק עצמו מן הרבית" [ואז יקוים בהם המשך הפסוק 'עושה אלה לא ימוט לעולם'] עכ"ל.
ונסיים ברמז נפלא שכתב בספר שם אליעזר (להגה"צ רבי אליעזר פיש מביקסאד הי"ד; פר' משפטים אות י) במה שאמרו חז"ל (ביצה טו:) הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר, עפ"י מה שמצינו במדרש בפסוק אם כסף תלוה את עמי, לענין רבית כדי שיתקיימו נכסיו, ואפילו רבית דברים אסור וכמו שאמרו בשלחן ערוך אשר אפילו להקדים לו שלום אסור. ובזה י"ל, "הרוצה שיתקיימו נכסיו" - אזי יטע בהן אד"ר - ראשי תיבות א'יסור ר'בית ד'רבנן, ועוד ר"ת א'יסור ר'בית ד'יבור, אם ידקדק גם בזה אז יתקיימו נכסיו, עכ"ד ודפח"ח.
