נח היה מדליק שמן בתיבה מידי לילה
וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וגו' (ח, יא).
מה איכפת לנו בזה אם בערב היא באה ובבוקר היא שבה או להיפך.
וכפי הנראה שהביאה אליו עלה זית להוציא מהם אורה, אשר לעת ערב דוקא צריכין אליו, כי למאן דאמר צוהר היינו חלון, קשה בלילה מה יאיר לו, על כן פירש בחזקוני צוהר לשון יצהר שהיה מדליק שמן בתיבה בלילה וביום נכנס האור דרך חלון התיבה כמו שאמר ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה.
וראיה לדברי אלה מה שמסיק במדרש תנחומא (פר' ה) ובילקוט פרשת תצוה (רמז שעה) על פסוק (שיר השירים ד, א) עֵינַיִךְ יוֹנִים מה היונה הביאה אורה לעולם כך אתם הביאו שמן זית והדליקו נרות לפניו וכו'. וקשה מנא ליה לבעל מדרש זה שהיונה הביאה אורה לעולם ואיך למד זה מפסוק והנה עלה זית טרף בפיה. אלא ודאי שלמד זה ממה שנאמר לעת ערב כאמור.
ומה שפירש רש"י אמרה היונה יהיו מזונותי מרורים כזית וכו', אין הפירוש שאמרה כך בפיה כי היונה לא בעלת דברים היא מתמול שלשום אלא שאנו מבינים ממה שהביאה למאכלה עלה זית מאכל מר מאד וכי לא ידעה היונה שיש לה ארוחת תמיד על שולחנו של נח דבר יום ביומו אלא ודאי שלכך בחרה במאכל מר זה לפי שהיה בידי שמים ולא בידי בשר ודם.
