'נויי סוכה הם מסכת סוכה שלומדים בסוכה'
נפתח בדברים נפלאים מלשון קדשו של הרה"ק השם משמואל (סוכות שנת תער"ב): בימים האלה, שהם ראשית ימי השנה וראשית החיות שניתנה בר"ה ויום הכפורים מה דאזיל אזיל מעתה נחיל חשבנא, צריך כל אדם לשמור עצמו מאד וכעין ראשית ימי האדם שנעשה האדם בר מצוה, ואמרו ז"ל (סנהדרין ס"ט.) כל ימיו של בן סורר ומורה אינו אלא שלשה חדשים הראשונים משנעשה איש, ואחר ההתחלה והראשית נגרר הכל.
הראי' שהרי אנו צריכין לישב בסוכה להגן עלינו מפני החמה, הרומזת לכחו של עשו המונה לחמה. וכמו שהוא למעלה בכלל ישראל, כן הוא בכל איש פרטי, שרודפים אחריו כחות חיצונים להממו ולאבדו, והעצה היעוצה לזה היא להטמין עצמו בתורה ובעיון הלכה במס' סוכה, שכמו שסוכה היא המגינה בעשי' ובפועל, כן מסכת סוכה היא המגינה ברוחניות.
כיוצא בזה שח הגה"צ רבי אלחנן הלפרין זצ"ל: בכל ערב סוכות היה כ"ק אא"ז מראדומישלא הג' זצ"ל מספר: הרה"ק הדברי חיים זי"ע נכנס פעם לסוכה בערב החג, ונכדיו וניניו הקטנים הראוהו הנוי סוכה שעשו, הצפרים ופרחים וכוכבים וכדומה, התרגש לקראתם ואמר להם הכי אלו נויי סוכה, נויי סוכה הם מסכת סוכה שלומדים בסוכה. (שיחתן של עבדי אבות עמ' מ"ד).
אמנם לא רק בימים אלו סגולת לימוד המסכת פועלת, אלא בכל שאר ימות השנה, וכפי שהיה שגור ורגיל בפה קדשו של הרה"ק מטאהש זצ"ל (ומובא בספרו עבודת עבודה דף שפ"א) שזקינו הרה"ק רבי אלימלך זצ"ל מטאהש, הראה לו מאמר חז"ל שהיה כתוב שם בהאי לישנא: "כל הלומד מסכת סוכה ניצל מכל צרה וצוקה". והוסיף שהגמרא סוכה היה מסכת עולם הבא שלו, ונהג ללמוד מסכתא זו הרבה בכל ימות השנה בעיון רב עכ"ד.
ובספר דברי תורה (מהדורא ז אות מ"ט) להרה"ק ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש זצ"ל כתב: "הנה שמעתי ומקובל בשם גאוני וצדיקי אשכנז ז"ל, כי מסוגל ללמוד בכל יום מסכת סוכה, ועי"ז יפלו ויכנעו אויביו וינצל מהם שלא יוכלו להרע לו.
וי"ל כי רומז זה בכתוב (תהלים לא, כא) "תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר" - סתר בגימ' ד' פעמים דופ"ן עם סכ"ך שהוא הכשר סוכה לכתחילה, "פָּנֶיךָ תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה" - כשילמדו המסכת סוכה, "מֵרִיב לְשֹׁנוֹת" - שלא יקטרגו ולא יריבו עמו שונאיו כנזכר, ונתנו רמז ו'יאמר ה' ס'לחתי כ'דבריך ר"ת סוכ"ה עכ"ד הנפלאים.
ומסופר בספר דרכי חיים ושלום שהיה נוהג ה'מנחת אלעזר' ללמוד מידי יום בבוקר קודם התפילה מסכת סוכה.
ובספר המדות (ערך מריבה) כתב שלימוד מסכת סוכה הוא מסוגל כנגד מחלוקת, והרמז "תצפנם בסוכה - מריב לשונות".
כיוצא בזה כתב המקובל הק' רבי מרדכי שרעבי זצ"ל, כי לימוד במסכת סוכה משנה או גמרא, עם מפרשים זה סגולה לשלום בית, שאנו אומרים בתפלה "סוכת שלום" במשפט "הפורש סוכת שלום עלינו", שהסוכה מונעת ריב בבית (שערי ניסים עמ' רנא).
