מנין היו לישראל 'חמורים לובים' ביציאתם ממצרים
וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה (יב, יב).
איתא בגמרא (בכורות ה, ב): אמר רבי חנינא, שאלתי את רבי אליעזר בבית מותבא רבא (בבית מדרש הגדול. רש"י), מה נשתנו פטרי חמורים (=שציוה הכתוב לפדותם בשה) מפטרי סוסים וגמלים? אמר לי: גזירת הכתוב היא! ועוד, שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים, שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים (מעולים. רש"י) טעונים מכספה וזהבה של מצרים.
מרן האמרי אמת מגור זי"ע סיפר שבהיותו בירושלים הביאו לפניו כתב יד של אחד מגדולי ישראל, וראה שם דבר נאה:
כי אותם "חמורים לובים" שיצאו עם בני ישראל ממצרים – היו בודאי של המצרים שהשאילום לישראל בעת היציאה, כי מנין יהיו לישראל חמורים חשובים שכאלה? והנה במכת בכורות נאמר שהכה השי"ת גם את הבהמות הבכורות, ומסתבר שבין החמורים הללו היו גם חמורים בכורים, ויתכן שכולם היו בכורים, ומכל מקום כדי שישרתו את ישראל בעת היציאה לטעון את משאותיהם, עשה עמהם השי"ת נס – והשאירם בחיים ולא הרגם, ולכך לדורות ציוה השי"ת לפדות את פטרי החמורים – זכר לנס הגדול הזה. עכדה"ק.
