מנהג תליית לוח "משנכנס אדר - מרבים בשמחה"

משנכנס אדר מרבים בשמחה, ומנהג חסידים ואנשי מעשה לתלות לוח מצויר, ועליו כתוב "משנכנס אדר מרבים בשמחה". וכן הובא במנהגי הקול אריה (אות קה) שהיו נוהגים כן בביתו.

בספר עלי תמר (על הירושלמי מסכת מגילה) הביא בשם הרה"ק רבי זאב מזבאריז זצ"ל, טעם יפה למנהג תליית השלטים, המנהג נוסד כדי שכותלי ביהמ"ד יוכיחו ויכריזו הלכה זו שנשמטה ברמב"ם ובשולחן ערוך. [ועל עצם ההשמטה, יש שכתבו (ראה פסקי תשובות סי' תרפ"ו הע' 17) דריבוי בשמחה הוא דבר התלוי בלב, ולא פירטו חז"ל כדת מה לעשות לריבוי השמחה בחודש זה, ואין הרמב"ם והשו"ע מביאים אלא דינים והלכות בדברים מעשיים מוגדרים].

בספר 'ילקוט אברהם' [נתחבר על ידי הג"ר אברהם לפשיץ ז"ל, ונדפס בהסכמת ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש ושאר גדולי דורו] הביא (בסי' תרפ"ו) שכן נהגו ישראל קדושים. והביא שיש נוהגים לתלותו על האמה המרובעת שהיא זכר לחורבן, וזאת עפ"י דברי המור וקציעה (הובאו דבריו בשערי תשובה ריש סי' תרצה) שבסעודת פורים אין צריך לעשות זכר לחורבן עיי"ש. אך יש מפקפקין בזה, כיון שלא מצינו היתר מפורש לעשות כן, וכל אחד ינהג בזה כמנהג אבותיו ורבותיו.