מנהג ה'ברוך טעם' לעבור במחשבתו קודם 'קיום מצוה' על כל הלכותיו
וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים וגו' אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וגו' (יב, ח). וברש"י לא הקדימה הכתוב אלא למקראה, אבל להקרבה חטאת קודם.
שמעתי מאא"ז האמרי אמת זצ"ל שאמר שראה בספר רחובות הנהר שהכהן היה קורא בכל קרבן את הפרשה של הקרבן, וזה פי' למקראה, שהי' קורא מקודם את פרשת העולה (דהיינו אפילו בזמן שהי' לו להקריב שניהם והי' מקריב את החטאת תחילה, בכל זאת בקריאת הפרשה קרא קודם פרשת העולה). והוסיף שאביו השפת אמת זצ"ל בשעה שהתעטף בטלית קרא מקודם פרשת ציצית.
כן מסופר על הגה"ק בעל הברוך טעם זצ"ל שלפני כל מצוה ומצוה שקיים, חזר בהרהוריו ובמחשבתו את כל דיני המצוה, ורק אז הלך לקיים את מעשה המצוה בפועל.
מספרים, שפעם אחת מיהרה הרבנית לדרכה, ולכן ביקשה מבעלה לפי שהלך ליטול את ידיו לסעודה שאך הפעם יוותר על מנהגו לחזור על הלכות נטילת ידיים כי ממהרת לדרכה, חשבה הרבנית שבקשתה התקבלה, אך ראתה שבעלה מהורהר ותפוס בשרעפיו יותר מתמיד, לשאלתה על מה הוא חושב עתה, ענה "עכשיו הנני חוזר על הלכות נדרים, שהרי הנוהג הנהגה טובה ג' פעמים יש בו דין נדר, ואם ברצוני כעת ליטול ידי לסעודה מבלי לעבור על הלכות נטילת ידיים מחובתי להתיר הנדר, ולפני שהנני עושה כן אעבור קודם על הלכות נדרים, כדרכי וכמנהגי"...
ובספר ביתו נאוה קודש (הקדמה לחלק אלול-תשרי) מביא, שהרה"ק רבי משה'לע רוקח זצ"ל הי"ד העיד על אביו הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זצ"ל: "הנה העולם חושבים שחולשתו היא מסיגופים והעדר אכילה ושתיה, והנכון שהוא מפני התאמצותו הרבה לפני קיום כל מצוה לעבור על כל הלכה מד' חלקי השו"ע הנוגעים למצוה זו".
