מה ענה אב"ד קאלאמיי מדוע הינו מוכיח על כל צעד ושעל
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה (א, טו). וברש"י שפרה. זו יוכבד, על שם שמשפרת את הולד: פועה. זו מרים, על שם שפועה ומדברת והוגה לולד, כדרך הנשים המפייסות תינוק הבוכה.
הגה"ק רבי הלל ליכטנשטיין זצ"ל אב"ד קאלאמיי היתה דרכו להוכיח את ישראל על כל פגם וביטול מצוה, ובכל מקום בואו בדק את הפרצות הצריכות תיקון, ועורר את יושבי המקום לתקן את הטעון תיקון.
פעם אחת ביקר בביתו של יהודי, ותיכף בעמדו על סף הבית, העיר לו על ה"מזוזה" שאינה קבועה בגובה הנכון עפ"י ההלכה שהוא השליש העליון של הפתח (ראה שו"ע יו"ד סי' רפט, ב).
כשנכנס פנימה, העיר לו על כך שלא הניח נגד הפתח שיעור של אמה על אמה שאינו מסויד זכר לחורבן הבית (ראה שו"ע או"ח ריש סי' תקס), וכן בהמשך שהותו בביתו הוסיף להעיר לו על כמה וכמה ענינים.
בצאתו את הבית שאלו היהודי: "רבי נכבד! הרי לפני זמן מה ביקר אצלי ג"כ רבי קדוש, ה"ה הרבי ר' הערש ליסק'ער והוא לא העיר לי כלל על זלזול במצוות, ומדוע אתם מעירים לי על כל צעד ושעל?"
השיב לו רבי הלל: הנה מצאנו בתוה"ק שלבני ישראל היו במצרים שתי מילדות, אשר שם האחת שפרה, ושם השנית פועה, ופרש"י "שפרה – על שם שמשפרת את הולד. פועה – על שם שפועה ומדברת והוגה לוולד, כדרך הנשים המפייסות תינוק הבוכה".
כמו כן ישנן שני דרכים בעבודת הצדיקים, ישנו צדיק שהוא בבחינת "שופרה", שתפקידו לשפר כל דבר, ולומר שהוא טוב. ומאידך צדיק שהוא בבחינת "פועה", שתפקידו לצעוק ולומר ולהעיר על כל דבר.
וסיים לאמר: "אני, תפקידי הוא להיות 'פועה', להעיר ולעורר את ישראל להתחזק בשמירת המצוות וקיומן, ואילו הרבי ר' הערש תפקידו הוא להיות 'שפרה'".
